חיל הספר העבר-ירדני – הבדלי גרסאות

אמירות עבר הירדן הייתה למעשה עצמאית למחצה. ההסכם שנחתם בין עבדאללה לבין ממשלת בריטניה ב[[פברואר]] [[1928]] קובע כי לבריטים תהיה סמכות לפקח על ענייני החוץ, הביטחון והכספים של האמירות. האמירות תנוהל על ידי הנציב העליון לארץ ישראל ולפי תנאי [[המנדט הבריטי|המנדט]]. ההסכם תוקן מאוחר יותר ב-[[1934]] וב-[[1941]]. ב-[[1936]] הסכימה ממשלת בריטניה על הקמתה של ממשלה עצמאית בעבר הירדן שתהייה כפופה ישירות לעבדאללה וב-[[1939]]- הוקמה ממשלה ראשונה בראשותו של [[תאופיק אבו אל-הודא]]. במקביל נפתחו קונסוליות ראשונות ב[[קהיר]] וב[[בגדאד]]. ב-25 ב[[אפריל]] [[1946]] הוכתר האמיר עבדאללה למלך על עבר הירדן.{{הערה|האנציקלופדיה העברית, כרך ו', תשי"ז, עמ' 611-608.}}

 

במשך כל שנות המנדט על ארץ ישראל מילאו הבריטים את אחד מתפקידיהם העיקרים כשליטי הארץ, והוא ההגנה על ביטחון התושבים. תפקיד זה מולא בראש ובראשונה כחלק מהאינטרסים שלהם לשמור על עמדות אסטרטגיות לאימפריה הבריטית במזרח התיכון, אך כפועל יוצא מאינטרסים אלו הובטח, כאמור, שלומם של התושבים בארץ.

 

סיבה שנייה לנוכחותם המצומצמת של יהודים בכוחות הביטחון נבעה מכך שהבריטים ידעו היטב כי כל יהודי שישרת תחת פיקודם יהיה נתון למרותם של מוסדות היישוב ובאופן כזה או אחר יהיה נתון גם לשליטתה הישירה או העקיפה של ה[[ההגנה|הגנה]]. נאמנות כפולה זו לא הייתה יכולה להתקבל על הדעת בשום כוח צבאי או משטרתי. לבריטים היה כבר ניסיון לא מבורך, מבחינתם, מתקופת [[הגדודים העבריים]], כאשר החיילים היהודים ששרתו תחת פיקוד בריטי ניסו ובמידה מסוימת אף הצליחו להשיג יתרונות מדיניים תמורת שירות זה. מסיבה זו השתדלו הבריטים להרחיק עד כמה שהתאפשר להם את היהודים משורות כוחות הביטחון.

 

 

===הקמת המשטרה המעולה===