ורנר זומברט – הבדלי גרסאות

בסופו של דבר, ב-[[1917]] התמנה זומבארט כפרופסור באוניברסיטת פרידריך וילהלם (כיום [[אוניברסיטת הומבולדט]] ב[[ברלין]]), שהייתה אז אחת האוניברסיטאות המובילות בעולם, במקום מורו לשעבר אדולף וגנר. הוא נשאר במשרה זו עד [[1931]], אבל המשיך ללמד גם אחרי פרישתו, עד [[1940]]. באותה תקופה הוא היה גם מחשובי הסוציולוגים, חשוב אף יותר מחברו מקס ובר (שהיום ידוע הרבה יותר מזומבארט, שכמעט ונשכח). זומבארט התעקש לסווג את הסוציולוגיה כחלק מ[[מדעי הרוח]], משום שהיא עוסקת בבני-אדם ולכן נחוצה לה גישה אמפתית ומשתתפת של Verstehen (מילולית: "הבנה") ולא גישה אובייקטיבית ומתנתקת של Begreifen (מילולית "טביעת עין", "תפיסה"); עמדה זו נעשתה מאוד לא-אהודה עוד בימיו של זומבארט, משום שעמדה בניגוד גמור ל"התמדעות" של מדעי החברה בהשראתם של [[אוגוסט קונט]], [[אמיל דורקהיים]] ומקס ובר (במקרה של ובר מדובר באי-הבנה: דעותיו בתחום זה היו, לאמיתו של דבר, קרובות לאלו של זומבארט), מגמה שנותרה שלטת בתחום גם בימינו. על כל פנים, משום שרב המשותף בין גישתו של זומבארט לבין ה[[הרמנויטיקה]] של [[האנס גאורג גדמר]], שגם היא שיטה מבוססת-Verstehen להתבוננות בעולם, מתעורר כיום עניין מחודש בהגותו של זומבארט בחוגים סוציולוגיים ופילוסופיים מסוימים המתייחסים בביקורתיות לגישה [[מדענות|המדענית]]. מאמריו החשובים של זומבארט בתחום הסוציולוגיה מקובצים באסופה שיצאה לאור ב-[[1956]], אחרי מותו, ושמה Noo-Soziologie ("[[נואוס|נואו]]-סוציולוגיה").