עריקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
העברת קישור לתבנית, עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
==עריקות בצה"ל==
בצה״ל עריקות היא היעדרות מן השירות שלא ברשות למשך 21 ימים ומעלה. מתחת למניין ימים זה, נחשב החייל ל[[נפקדות|נפקד]] והינו באחריות היחידה שלו. הנפקדות מהווה שלב מקדים להפיכת חייל הנעדר ללא רשות לעריק, ומסמכים וצעדים שונים במהלך תקופת הנפקדות עשויים לשמש כראיות לאישום בעריקות באם העריק העתידי יוגדר עריק פרקליטותי ויעמוד לדין בפני בית הדין הצבאי.
===שלב מקדים - נפקדות===
שורה 12:
===דיווח עריקות והטיפול בעריק לאחר סיום שלב הנפקדות===
בין היום ה-21 ליום ה-23 להיעדרות, החייל ידווח '''כעריק''' ויוצב ביחידה וירטואלית בשם ״רמ 6ב עריק בארץ״. מרגע זה העריק עובר לאחריות מדור עריקים במיטב שעתיד להוסיף אותו לרשימה המרוכזת של עריקי צהל, רשימה שכל החיילים המופיעים בה עוברים לאחריות לוכדי העריקים בחיל המשטרה הצבאית. בנוסף מוצאת כנגד חיילים המופיעים ברשימה זו פקודת מעצר וצו עיכוב יציאה מהארץ. מרגע זה, מופעלות פעילויות בילוש מצד חיל המשטרה הצבאית לאיתור ולכידת העריק, בין היתר על ידי ביקורי פתע בבית בשעות לילה מאוחרות או בשעות בוקר מוקדמות, מעקב בפייסבוק של העריק, מעקב אחר חשבון הבנק של העריק וכל פעולה אחרת שיכולה להביא לאיתור ולכידתו. בנוסף, גם משטרת ישראל מקבלת בשלב זה דיווח מצה"ל על דבר העריקות ובכל בדיקת רישיונות שגרתית בעתיד על ידי שוטר אזרחי, העריק ייעצר ויועבר לטיפול המשטרה הצבאית.
עד ליום 60 להיעדרות זכאי העריק לקבל שירותי רפואה מהצבא. החל מהיום ה-61 לא יהיה זכאי לשירותים אלה ודינו לחוק בריאות ממלכתי כחייל בתקופת שירות ללא תשלום. מהיום ה-61 העריק עובר הלכה למעשה לאחריות קופת החולים שהיה חבר בה טרם הגיוס
החל מהרגע שלחובת העריק 75 ימי היעדרות שלא ברשות ומעלה, יוגדר
===העמדה לדין===
שורה 24:
פרקליטות עריקים נוהגת גם להגיש כתב אישום כנגד משתמטים על-פי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי וזאת על-פי סעיף 35(א) ל[[חוק שירות ביטחון]] אשר מגדיר כי לעניין [[חוק השיפוט הצבאי]], מועמד לשירות ביטחון החייב להתייצב לשירות סדיר רואים אותו כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא ההגנה לישראל החל מן הזמן שנקבע בהתייצבות. לאור זאת, תחולת חוק השיפוט הצבאי חלה גם על משתמטים וניתן להעמידם לדין בבית הדין הצבאי. התיקון לסעיף 35 אשר התיר את העמדת המשתמטים לדין בפני בית דין צבאי התקבל ב[[הכנסת|כנסת]] בשנת 1988, לפני מועד זה כתבי אישום כנגד משתמטים היו מוגשים ל[[בית משפט השלום]].
ניתן להדגים את חומרת העברה בפני המחוקק על ידי השוואה לעברות אחרות. למשל: [[חוק העונשין]], תשל"ז-1977 סעיף 94 שעניינו גרימת מוות ברשלנות, מגדיר כי המורשע בעברה זו דינו מאסר שלוש שנים, לעומת עברת עריקה שדינה מאסר חמש עשרה שנה.
בתי הדין הצבאים אף הם אינם מקלים בעונשים של חיילים המורשעים בעברה. בחלק ניכר מהמקרים עלול העריק לקבל עונשי מאסר ארוכים ובמידה ויישפט לתקופת מאסר העולה על שלושה חודשים - יקבל העריק [[רישום פלילי]] ב[[משטרת ישראל]]. לרישום פלילי זה השלכות רבות על החיים האזרחיים והוא עשוי למנוע קבלת העריק לעבודות אזרחיות עד שיימחק לחלוטין מרישומי המשטרה הכחולה.{{הערה|[http://www.army.co.il/page/435 פסק דין בתיק מט/1248/08], אתר צבא}}{{הערה|[http://www.army.co.il/page/448 פסק דין בתיק מט/122/09], אתר צבא}}.
=== היקף התופעה והסיבות לביצוע עריקות ===
כיום, יש בצה"ל כ-4000 עריקים שנעדרים משירות צבאי ללא רשות. הסיבות לביצוע העריקות מגוונות. הנפוצות שבהן:
* '''קושי כלכלי''' - עריקים רבים בוחרים לברוח מהצבא על מנת לעזור למשפחתם בנושא הכלכלי. לעריקים רבים משפחות עם קושי כלכלי וחובות גדולים ולעתים קרובות הקושי מחייב את העריקים, שלא מצליחים לעזור למשפחה עם משכורת מינימלית ביותר שהם מקבלים מהצבא, לערוק במטרה לעבוד, להרוויח כסף ולפרנס את משפחתם.
* '''קושי אישי ונפשי''' - עריקים רבים בוחרים לערוק מהצבא בעקבות קושי אישי ונפשי שחוו ביחידתם כתוצאה מתנאים מחמירים, יחס רע ולא מתחשב, מרחק רב מהבית וכדומה. אותם עריקים מאמינים שלאחר תקופת עריקות ממושכת, יוכלו לשנות את שיבוצם ולקבל הקלות, בין אם דרך קב"ן או דרך מערך הגחל"ת בכלא בעת ריצוי העונש על העריקות.
* '''אידאולוגיה אנטי צבאית''' - עריקים רבים לא רוצים לשרת עוד בצבא ולכן בוחרים לערוק כדי לצאת מאוחר יותר על אי התאמה בגין התנהגות רעה וחמורה או לחלופין להגיע למערך בריאות הנפש ולצאת לאחר תקופת עריקות ארוכה דרך פטור נפשי.
==עריקות בצבא ארצות הברית==
| |||