סגר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏הסגר על רצועת עזה: במסגרת הסגר הותרת הכנסה -> במסגרת הסגר הותרה הכנסה
←‏הסגר על רצועת עזה: בידי ארגונים הסיוע -> בידי ארגוני הסיוע
שורה 15:
בעקבות חטיפת [[גלעד שליט]] ב-[[2006]] ו[[עימות חמאס-פת"ח|השתלטות חמאס]] על [[רצועת עזה]] הכריזה ישראל על הרצועה תחת שלטון [[חמאס]] כ"יישות עוינת" והטילה סגר יבשתי וימי על הרצועה. עד אז הוטל סגר על הרצועה רק למעבר ל[[איו"ש]] או לכניסה לישראל. החל מ-2006, במסגרת הסגר נמנע יבוא מסחרי של מוצרים לא חיוניים (התבלין [[כוסברה]], למשל) בין הרצועה לעולם, והכנסת מוצרים אחרים הוגבלה (כגון [[בטון]] שישראל טענה שמשמש את חמאס לבניית [[בונקר]]ים, [[מנהרה|מנהרות טרור]] ועמדות מחופרות).
 
במסגרת הסגר הותרה הכנסה מוצרים אסורים ביבוא מסחרי בידי ארגוניםארגוני הסיוע הבינלאומיים. החלטה זאת מחלישה את הכלכלה הישראלית והפלסטינית (אשר נהגו, עד הטלת הסגר, לסחור זו עם זו{{הערה|{{ערוץ7||עקב סגירת קרני הושמדו טונות של פירות|163799|19 ביוני 2007}}}}), ומגבירה את התלות של כלל האוכלוסייה הפלסטינית בסיוע מזון וביבוא דרך [[מנהרות ההברחה של רצועת עזה|המנהרות]]. מאז הטלת הסגר עבר חלק ניכר של היבוא המסחרי הפלסטיני, שעד 2006 עבר דרך [[נמל אשדוד]] ומסופי-הסחורות הישראלים, למעבר דרך המנהרות. המנהרות, שהוקמו בתחילה על-מנת לאפשר הברחה של אמל"ח ומעבר אישים שישראל הגבילה את תנועתם, עברו לשימושים אחרים. כיום המנהרות התרחבו והן מאפשרות הכנסת מכוניות, אופנועים, בקר וצאן, מוצרי דלק, מזון, סיגריות, סמים ועוד.
 
[[מצרים]], מצידה, מלאה את חלקה בהסכם המעברים מ[[2005]] והטילה גם היא סגר על הגבול הקרקעי שלה עם הרצועה ולמעט מספר מקרים לא אפשרה מעבר אנשים וסחורות דרך מעבר הגבול שב[[ציר פילדלפי]].