דוד שפירא (מדען) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''דוד שפירא''' (אוגוסט 1903 - 23 ביוני 1985{{הערה|[http://www.nevo.co.il/law_html/Law10/YALKUT-3235.pdf הזמנות בדבר קיום צוואות], ילקוט הפרסומים 3235, עמ' 3148}}) כימאי ישראלי שעסק בסינתזה של ליפידים ובשנות ה-60 נחשב למומחה היחיד בעולם לסינתזה של ליפידים חיים{{הערה|1=[https://books.google.co.il/books?id=Aq2jBQAAQBAJ&pg=PA64 NIH: An Account of Research in Its Laboratories and Clinics], page 64}}.
שפירא נולד ב[[ליטא]] וסיים לימודים תיכוניים ב[[דווינסק]]. לאחר מכן למד ב[[אוניברסיטת ברלין]] וב[[אוניברסיטת קיל]]{{הערה|Who's who in Israel, page 469}}. לאחר לימודיו החל לעבוד בכימיה אורגנית רפואית ב[[ברלין]]. עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 עלה לארץ ישראל ובתחילה עבד כפועל בניין{{הערה|שם=יקים|ה״יקים״: חמישים שנות עליית דוברי־גרמנית, ראובן מס, 1985, עמ' 65}} ובעבודות מזדמנות אחרות שלא היו קשורות לידע שלו בכימיה. בשנת 1938 שמע ש[[מכון ויצמן למדע|מכון זיו]] מתכונן לייצר תרופות בארץ ישראל מחשש שבמקרה של מלחמה נתיבי האספקה ינותקו. שפירא פנה ל[[חיים וייצמן]], סיפר לו על נסיונו בתחום והתקבל לעבודה במכון זיו{{הערה|רחובות, כרך 10, עמ' 32}}{{הערה|{{דבר|יצחק יעקבי|המצאה חשובה במכון ווייצמן|1954/11/26|00829}}}}. בתחילה סנתז אתברין, ששימש את כוחות הבריטים ב[[מצרים]] כתרופה נגד [[מלריה]] במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] והביא רווחים נאים למכון. שפירא עבר למחקר ב[[כימיה אורגנית]]. בשנת 1951 יצא לשנת שבתון באוניברסיטת אילינוי בה החל להעבוד על סינתזה של ספינגו-ליפידים. בשנת 1954 התפרסם לאחר
בסוף 1964 קיבל מענק גדול ממכוני הבריאות הלאומיים של [[ארצות הברית]] לשלוש שנים{{הערה|{{חרות||פיתוח מחקר להבהרת מקורן של מחלות חשוכות מרפא|1964/10/01|00409}}}}. בשנת 1967 ניתן עוד מענק לעוד שלוש שנים{{הערה|{{מעריב||חוקרים אמריקנים וישראלים מחפשים|1968/05/20|01600}}}}.
שורה 9:
בשנת 1966 נתמנה לעורך משנה של כתב העת "כמיסטרי אנד פיסיקס אוף ליפידס"{{הערה|{{מעריב||פרופ' ד. שפירא נתמנה כעורך משנה בכתב עת מדעי|1966/01/04|01600}}}}. בסוף שנות ה-60 פרש לגמלאות, אך במשך שנים רבות אחר כך המשיך במחקריו{{הערה|שם=יקים}}.
שפירא היה נשוי לקרולה שפירא
==הערות שוליים==
|