ירחמיאל וינגרטן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 18:
החל ב[[שנות ה-20]] פרסם סיפורים, שירים ורשימות בעיתוני ילדים בעברית, ביידיש ובפולנית. בשנת [[תרפ"ז]] פרסם סיפור קריאה לילדים בשם "כיצד יסדו ילדים ספריה?". בראשית [[שנות ה-30]] החל לפרסם [[ספר לימוד|ספרי לימוד]] בעברית ובפולנית – ספרי לימוד ה[[תנ"ך]] ו[[תולדות עם ישראל]] ו[[מקראה|מקראות]].
 
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ו[[המערכה בפולין|כיבוש ורשה על ידי גרמניה הנאצית]] ([[1939]]) נמלט וינגרטן עם משפחתו מזרחה עם זרם ה[[פליט]]ים שנסו ל[[ברית המועצות]], שםושם ישב זמן-מה בשטחי [[ליטא הסובייטית]] (בעיר [[קובנה]], שם עבד עם המחנך והסופר העברי [[יעקב דומבליאנסקי]] על חיבור ספר [[דקדוק]] עברי, שלא ראה אור,{{הערה|דומבליאנסקי [[שואת יהודי ליטא|נספה]] לאחר [[מבצע ברברוסה|הכיבוש הנאצי]] בקיץ [[1941]].}} וכמו כן הגיע ל{{ו|וילנה}}<!-- לא ברור אם לפני או אחרי ששהה בקובנה. -->.{{הערה|{{דבר|נח פניאל|ארגון מורי "תרבות" בפולין פליטים בווילנה|1983/06/19|01008|טור 2}}.}} משם הוסיף לנסוע מזרחה ל[[יפן]] וב-[[1941]] הגיע לבסוף ל[[קנדה]] והתיישב בעיר [[מונטריאול]]. את חוויותיו משנות המלחמה תיאר בספרו "{{ארכאינט ספר||א וועלט אין פלאמען|nybc207257||ללא}}" ('עולם בלהבות'; 1942).{{הערה|ראו גם קטע זיכרונות שפרסם בגיליון ראש השנה "בראש-השנה ת"ש", '''[[הדואר]]''', לט (כ"ז באלול תש"ד), 758–759.<!-- כך ע"פ: משה פלאי, התרבות העברית באמריקה, עמ' 244. -->}}
 
בקנדה המשיך את פועלו כמחנך וכעסקן חינוך ותרבות. תחילה פעל במסגרת "הוועד המאוחד" במונטריאול, שארגן פעילויות תרבות בעבריות, וב-[[1942]] ייסד את "קרן התרבות העברית בקנדה" (Canadian Hebrew Culture Fund) והיה המנכ"ל (executive director) הראשון שלה (1942-46).