מלווה קצר מועד – הבדלי גרסאות

השימוש במק"ם החל ב[[שנות ה-60]] של [[המאה ה-20]]. המק"ם הונפק על ידי הממשלה (בניהולו של בנק ישראל) לשם מימון הוצאותיה. ב-1984 הוסדרה הנפקת המק"ם בחקיקה חדשה, כך שבין היתר היקף ההנפקות בפועל נקבע על ידי בנק ישראל בלבד, כחלק מיישום המדיניות המוניטרית, אולם היקפי הנפקות המק"ם היו נמוכים וכך גם מחזורי המסחר. רק ב-1995, עם הצמדת היקף יתרות המק"ם לשיעור עליית המדד או שיעור עליית [[היצע כסף|אמצעי התשלום]] - הגבוה מבין השניים (תיקון מספר 6 לחוק) החל המסחר במק"ם להתרחב ולהפוך למשמעותי.{{ש}}

המכרז מתבצע כעסקה מחוץ לבורסה דרך מערכות [[שירותי בנק אוטומטיים|שב"א]] ולאחר [[יום עסקים]] אחד עוברים אגרות החוב לרישום באמצעות מסלקת [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב]]. כל אדם יכול לגשת ל[[מכרז]] באמצעות אחד מחברי הבורסה, או כל תאגיד אחר שמחובר למערכות שב"א. תשואת המכרז נקבעת בחיתוך של עקומת הביקוש במכרז עם הכמות המוצעת. הזוכים הם אלו שהגישו את ההצעות הגבוהותהנמוכות או שוותהשוות לתשואת המכרז והם ישלמו את המחיר אותוהנגזר הציעומהתשואה שהציעו במכרז (כלומר משתתפים שונים ישלמו מחיר שונה עבור המק"ם). ככל שזוכה במכרז הציע מחירתשואה גבוהנמוכה יותר כך יש לו זכות קדימה על פני זוכים אחרים בחלוקת הכמות הנמכרת במכרז. לעומת הזוכים שהציעו מחירתשואה הגבוה מהמחיר הנגזרהנמוכה מתשואת המכרז אשר יקבלו את מלוא הכמות אותה ביקשו, הזוכים שהציעו מחירתשואה השווה למחיר הנגזר מתשואתלתשואת המכרז יקבלו באופן יחסי להיקף הזמנותיהם מהכמות שנותרה מחלוקת המק"ם לזוכים במחיריםבתשואות גבוהיםנמוכות יותר.

לאחר הנפקתו נסחר המק"ם ב[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בורסה לניירות ערך]] כ[[נייר ערך]] לכל דבר וניתן לקנותו או למוכרו בכל עת בהתאם לביקוש ולהצעולהיצע. שער המק"ם מצוטט באגורות לערך נקוב אחד כך לדוגמה שער יחידה אחת לפרעון בתאריך ינואר 2015 הוא 99.05 אג'.

המק"ם על סדרותיו השונות מהווה את אחד הנכסים הנזילים וה[[סחירות|סחירים]] ביותר בבורסה, ונמכר בדרך כלל במרווח מחירים צר מאוד בין מחיר הקנייה למחיר המכירה. ככל שקרב מועד הפדיון, נסחר המק"ם במחיר הולך וקרב לערך הפדיון מה שמשקף את התשואה המצטברת על ההחזקה בו, כך למשל קניה של מק"ם לשנה בעת הנפקתו ומכירתו לאחר חצי שנה, עשויה להניב כמחצית מהתשואה לפדיון, תחת ההנחה שתשואת המק"ם נותרה ללא שינוי.

המק"ם הוא נייר ערך לכל דבר וניתן לקנות אותו דרך חבר בורסה בדרך כלל בנק או בית השקעות, מכיוון שכך על קניה וכן על מכירה של מק"ם יש עמלה של 0.1%. החל מינואר 2013 ביטל [[המפקח על הבנקים]] את תשלום [[דמי משמרת|דמי המשמרת]] על החזקת מק"ם. בזמן פדיון המק"ם צריך לשלם [[מס רווחי הון]] בשיעור מופחת של 15% לעומת מס בשיעור של 25% על [[מס רווח הון|רווחי הון]] בבורסה. המק"ם אינו צמוד למדד ובעל ריבית קבועה, ולכן במידה ושיעורובתקופת האינפלציההאחזקה השנתיבמק"ם שיעור האינפלציה גבוה משיעור התשואהתשואת האחזקה ייתכן הפסד תאורטיריאלי. כמו כן במידה והריבית עלתה ייתכן הפסד של הרווח החליפי שניתן היה לקבל כתוצאה מהשקעה באפיק אחר.

הדמיון בצליל גורם לרבים לבלבל בין מק"ם ופק"מ, אך מלבד היות שניהם הלוואות נושאות ריבית, אין להם הרבה במשותף. הפק"מ (פיקדון קצר מועד) הוא שמו השיווקי של מוצר אותו משווקים הבנקים ללקוחותיהם להפקדת כסף נושאת ריבית בתקופות שונות. הפק"מ נבדל מהמק"ם במספר גורמים עיקריים - ראשית, הריבית שהוא נותן לאותה תקופת זמן נמוכה לרוב משמעותית מהריבית הניתנתמהתשואה על מק"ם לאותה תקופת זמן. שנית, זהות הלווה שונה בשני המקרים. במק"ם, המדינה לווה את הכסף מהאזרח, בעוד שבפק"מ מדובר בבנק. (אשר נחשב לרוב כלווה אמין פחות מהמדינה) שלישית, מוצר זה אינו [[נייר ערך]], וככזה לא ניתן לקזז רווחים ממנו מול הפסדים בניירות אחרים לטובת [[מס רווח הון]]. שלישית, מק"ם, כנייר ערך סחיר בבורסה, נזיל ברמה היומית, לרוב ללא איבוד ערך משמעותי, בעוד שבפק"מ קיימות [[עמלת פירעון מוקדם|עמלות פירעון מוקדם]].