ויקינג מטאל – הבדלי גרסאות

'''ויקינג מטאל''' הוא שם לז'אנר המתאפיין בליריקה ובמוזיקה הייחודים לו ושייך ל[[פולק מטאל]] ול[[בלאק מטאל]]. המונח ויקינג מטאל יוזכר בהקשר ללהקות שמבססות את הליריקה שלהן על ה[[היסטוריה]] ה[[ויקינגים|וויקינגית]], סיפורי עם ומעשיות מארצות הצפון וכמובן ב[[מיתולוגיה נורדית|מיתולוגיה הנורדית]]. אף על פי שרוב להקות הוויקינג מטאל מבססות את המוזיקה שלהן על ה[[בלאק מטאל]] או על ה[[פולק מטאל]], להקות ויקינג מטאל מכסות קשת רחבה של ז'אנרים במטאל ומושפעות ממגוון רחב של ז'אנרים, כמו למשלכגון: [[מטאל סימפוני]], [[דת' מטאל]] ו[[ת'ראש מטאל]].

מקורו של הוויקינג מטאל בלהקת ה[[בלאק מטאל]] [[בת'ורי]] והוא מתוארך לשנה [[1988]], בה הוציאה הלהקה את אלבומה הרביעי ''Blood Fire Death''. האלבום שואב את רוב מאפייניו האומנותיים מהבלאק מטאל הגולמי שעשתה בת'ורי לפניו, אך משולבים בו אלמנטים המעשירים את האטמוספירה המלחמתית שנועדה לתאר את הנושא הכללי של האלבום - המיתולוגיה הנורדית.

מכל מקום, האלבום שמסמל את התהוותו הסופית של הוויקינג מטאל הוא אלבומה החמישי של בת'ורי הנושא את השם ''Hammerheart'' שיצא בשנת [[1990]]. האלבום מדגיש יותר את האלמנטים האטמוספיריים העשירים ששולבו יחד עם הבלאק מטאל באלבום Blood Fire Death, בעוד הקווים האסתטיים של הבלאק מטאל נעלמו כמעט לגמרי. האלבום Hammerheart יחד עם האלבום ''The Wayward Sons of Mother Earth'', של להקת הפולק מטאל האנגלית [[סקיקלאד]], נחשבים לאלבומי אבן דרך בהיסטוריה של ה[[פולק מטאל]].

הוויקינג מטאל הוא ז'אנר קשה לקטלוג מבחינה טכנית, היות שלא תמיד יש לו קווים מוזיקליים ייחודים לו כתוצאה מהתבססותן של להקות על תתי-ז'אנרים אחרים במטאל (בעיקר בלאק מטאל ופולק מטאל). למרות זאת, להקות ויקינג מטאל חולקות במשותף נושאים, ערכים ואף השקפות עולם דומות:

אחוז ניכר מלהקות הוויקינג מטאל רוחשות יראת כבוד לתרבות הוויקינגית, לאמונה הגרמאנית הפאגאנית העתיקה ולאמונות הנורדיות המבוססות עליה, לתרבות הוויקינגית ואף דוחות את הדתדת ה[[נוצרית|נצרות]] ומבזות אותה עקב המרתם של תושבי צפון אירופה הפאגאנים לנצרות.

בעוד להקות מסוימות כותבות ושרות את שיריהן באנגלית על מנת להגיע לקהל מאזינים רחב יותר, להקות רבות כותבות את הליריקה שלהן בשפות האם המדוברת מארץ בה הן באו: [[שבדית]], [[נורבגית]], [[איסלנדית]], [[גרמנית]], [[דנית]] ומקצת מהלהקות גם ב[[פינית]]. חלק מהלהקות אף משתמשות בניבים מקומיים בהתאם למיקומן או בגרסאות הארכאיות של שפות האם שלהן.