שועפאט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מספר התושבים
מ תבנית:נזכור
שורה 18:
סיום המלחמה הותיר את הכפר בשטח [[ירדן]], והוא אוכלס מחדש. ב-[[1954]] החלה במקום תנופת בנייה בידי משפחות נוצריות ומוסלמיות אמידות שבנו במקום בתי מידות, והכפר שועפאט הפך לפרבר יוקרתי של [[מזרח ירושלים]], על אם הדרך בין ירושלים לרמאללה. [[חוסיין מלך ירדן|המלך חוסיין]] נהג לשהות באחת מחווילות הפאר של שועפאט בעת ביקוריו בירושלים, ובשנות ה-60 החל בבניית [[ארמון|ארמונו]] הירושלמי ב[[תל אל-פול]] שבצפון השכונה. [[מלחמת ששת הימים]] קטעה את הבנייה, והשלד הבלתי גמור עומד עד היום בפסגת התל.
 
שכונת שועפאט נכבשה בידי [[צה"ל]] ב-[[6 ביוני]] [[1967]] בתום קרב קצר. בקרב זה נהרג בין היתר החייל {{נזכור{אלדד קרוק{{הערה|1=‏http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=91995‏91995}}, ולאחר מותו בת כיתתו, הפזמונאית [[רחל שפירא]], כתבה לזכרו את השיר המפורסם [[מה אברך]] בביצוע [[להקת חיל הים]].‏‏{{הערה|1=‏http://www.plaot.com/sipurshir/ma.htm‏}}
בתום המלחמה ולאחר איחוד ירושלים והרחבה משמעותית של גבולותיה, הפכה שועפאט לשכונה צפונית בעיר המאוחדת. מבחינה פוליטית, היא נחשבת חלק ממזרח ירושלים. השכונה המשיכה להתפתח כשכונת מעמד בינוני-גבוה, אוכלוסייתה גדלה בהתמדה, ולאורך רחובה הראשי – דרך שועפאט (המשכה הצפוני של [[דרך שכם]]) – נפתחו בתי עסק רבים, [[חנות|חנויות]] ו[[מסעדה|מסעדות]]. דרך השכונה עברה התנועה בין מרכז ירושלים ומזרחה לחלקיה הצפוניים – [[נווה יעקב]] ו[[עטרות]], והלאה לרמאללה, אך זו פחתה בשנים האחרונות עקב הפחתת התנועה לרמאללה ופתיחת צירים חדישים ועדיפים לשכונות צפון העיר. אוכלוסיית שועפאט מונה כיום כ-33,000 נפש (לא כולל מחנה הפליטים שועפאט).{{הערה|1=‏[http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/picture/atarim/site_form_atar.asp?site_id=10471&pic_cat=1&icon_cat=5&york_cat=8 שועפאט באתר עיריית ירושלים]‏}}