קזינו גלי אביב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
'''קזינו גלי אביב''' היה מבנה שפעל כ[[בית קפה]] על [[חוף תל אביב|חוף ימה]] של [[תל אביב]] בין השנים [[1922]] עד [[1936]]. הבניין שכן ליד [[כיכר הכנסת]] בקצה [[רחוב אלנבי]].
==הקמה==
היוזמה להקמת הבניין עלתה בשנת [[1921]] על ידי סלומון גריגורביץ' קרזנובסקי, יהודי אמיד מ[[אודסה]] שפעל במרץ להקמת המקום שנחנך זמן קצר לאחר מכן. הוא התנה את הקמת המבנה בכך שיגיע כביש עד המבנה, ו[[מאיר דיזנגוף]], [[ראש עיריית תל אביב-יפו|ראש העיר]] הראשון של תל אביב אישר לשנות את התוואי של רחוב אלנבי בקצהו הצפוני כך שיפנה שמאלה עד הים, מתאר הקיים עד היום.
הבניין תוכנן על ידי האדריכל התל אביבי [[יהודה מגידוביץ']] ב[[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|סגנון אקלקטי]], ונחשב באותה העת לאחד מהמבנים הססגוניים ביותר בישראל של אותה העת. על פי תוכניתו של המהנדס [[ארפד גוט]] הוקם המבנה על גבי [[כלונסאות]] בטון בחוף הים כשגשר צר מחבר בין החוף לבין המבנה. היו בבניין שלושה מפלסים, כאשר המפלס השני נועד למסעדה, והמפלס השלישי, הפתוח, כלל בית קפה וגינה.
הבונה המקורי פשט רגל, והמבנה עבר לידי עיריית תל אביב שהחכירה אותו ל[[מרדכי וייסר]] ומשה אברבנל, הבעלים של [[קולנוע עדן]]. נשף הפתיחה התקיים במאי 1923{{הערה|{{דואר היום|משה קולינסקי|העברית בקזינו גלי אביב|1923/05/14|00402}}{{ש}}{{דואר היום||העברית בקזינו גלי אביב|1923/05/22|00403}}}}. הם הפקידו את ניהול המקום בידיו של [[ירושלים סגל]]. על הקזינו הונפו [[דגל בריטניה]] ו[[דגל ישראל]]{{הערה|{{דואר היום||ה.מ. הנציב העליון ביפו|1923/10/25|00303}}}}. הבעלים לא ראו רווח מהמקום, והוא עבר לידי של קואופרטיב של מלצרים שניהלו את המקום בשנים 1926 עד 1927. החוכר האחרון היה נחום גרינבלט שלמרות מאמציו הלך המקום והתדרדר.▼
לאחר ההפעלה התברר כי לא ניתן להפעיל את המקום בחורף בשל הסערות שגרמו לנזקים חוזרים ונשנים למבנה. עלויות התחזוקה היו גבוהות מההכנסות והמבנה עבר בין כמה ידיים.
==הפעלה==
▲הבונה המקורי פשט רגל, והמבנה עבר לידי עיריית תל אביב שהחכירה אותו ל[[מרדכי וייסר]] ומשה אברבנל, הבעלים של [[קולנוע עדן]]. נשף הפתיחה התקיים במאי 1923{{הערה|{{דואר היום|משה קולינסקי|העברית בקזינו גלי אביב|1923/05/14|00402}}{{ש}}{{דואר היום||העברית בקזינו גלי אביב|1923/05/22|00403}}}}. הם הפקידו את ניהול המקום בידיו של [[ירושלים סגל]]. על הקזינו הונפו [[דגל בריטניה]] ו[[דגל ישראל]]{{הערה|{{דואר היום||ה.מ. הנציב העליון ביפו|1923/10/25|00303}}}}. למרות שהמקום נקרא [[קזינו]], לא נערכו בו [[הימורים]], והוא שימש למעשה כ[[מסעדה]] מפוארת, בר ורחבת ריקודים. המסעדה ובית הקפה נועדו למעמד העליון והמחירים היו בהתאם. ביקרו בו נכבדי האנגלים, בהם [[לורד אלנבי]]{{הערה|{{דואר היום||לורד אלנבי ורעיתו ביפו ות"א|1925/04/29|00309}}}} ו[[אדוארד קית'-רוץ']]{{הערה|{{דואר היום||האדון קיטרוטש בתל אביב|1925/07/20|00305}}}}. הבעלים לא ראו רווח מהמקום, והוא עבר לידי של קואופרטיב של מלצרים שניהלו את המקום בשנים 1926 עד 1927. החוכר האחרון היה נחום גרינבלט שלמרות מאמציו הלך המקום והתדרדר.
בשנת [[1936]], בעקבות סערה עזה שפקדה את חוף ימה של תל אביב, נפגעו יסודות הבניין והוא הפך מסוכן לאורחים ונסגר. ב-[[1939]] החליטה העירייה להרוס אותו באמצעות פיצוץ לעיני קהל סקרנים.
| |||