גת (משטח דריכה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 2:
[[תמונה:Gat01.JPG|שמאל|ממוזער|250px|גת ב[[מוזיאון]] ימי ה[[תנ"ך]] ב[[עין כרם]]]]
[[קובץ:Gat33.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גת תיירותית פעילה בקצרין העתיקה]]
'''גת''' היא משטח הדריכה והתסיסה במתקן [[חקלאות|חקלאי]] מסורתי להפקת [[תירוש (משקה)|תירוש]] או [[יין]] מ[[ענבים]]. יש המכנים בטעות בשם 'גת' גם מתקן לייצור שמן מזיתים ("גת שמנים", בשל שיבוש הביטוי העתיק "גד שמנים", מהמילים גדה=צד/מדרון ההר שעליו עצי זית), אולם הכינוי המקובלהנכון למתקן כזהלהפקת שמנים הוא אך ורק [[בית בד]].
 
==מבנה הגת==
הגת היא משטח דריכה, בתוכו הונחו [[ענב|ענבים]] שהובאו מן הכרמים. תחת הגתמהגת עברה מערכת ניקוז של צינורות ותעלותאו תעלות, שהובילה את [[מיץ הענביםענבים|התירוש]] אל מפלסים נמוכים יותר, עד בור איגום. את הענבים דרכו בגת ברגליים יחפות, כדי שסוליות הנעליים הקשות לא ירסקו את גרעיני הענבים, ויהפכו את התירוש והיין לבעלי טעם מר.
 
'''סוגים של גתות''': (א) בסיסית – משטח דריכה-תסיסה ובור איגום. (ב) מורכבת - משטח דריכה-תסיסה, בור איגום ובאמצע בור שיקוע וסינון. (ג) משוכללת – כוללת גם תאי דריכה / תסיסה / אחסנה מסביב למשטח העבודה המרכזי. (ד) בית גיתות – מבנה דו מפלסי כשבמפלס העליון משטח הדריכה ולמטה משטחי התסיסה והאיגום.
 
יש מקומות שמוצאים גתות "תעשייתיות" עם מספר בורות איגום מחוברים. ברחובות נמצאה אחת מבתי הגיתות הגדולים: עשר בריכות בשלושה מפלסים. ב[[חורבת קסטרא]], דרומית ל[[חיפה]] נמצאו בעיר אחת ארבע-עשרה גתות.
 
== התסיסה של התירוש ליין ==
עד שנות התשעים תמיד חשבו שדורכים על [[ענב|הענבים]] ואז מעבירים את [[מיץ ענבים|התירוש]] ל[[תסיסה]] ל[[יין]] בבור האיגום. זה לא נכון כפי שהתברר בניסוי שערכו יהושע דריי מהמרכז לטכנולוגיה עתיקה בבנימינה עם [[יקבי כרמל|כרמל מזרחי]] באוקטובר 1993 במערכת הגיתות באתר [[חורבת קסטרא|קסטרא]] בחיפה. הם רצו לבחון הפקת יין בגת עתיקה, כדי להבין את שיטות הייצור בתקופת התלמוד. נבחר בית גיתות שנשמר היטב, עם שבע גיתות סביבו. לאחר ביצוע פעולות תחזוקה הובאו למקום 3 טונות של ענבים מהזן קריניאן ופוזרו בשתי גתות.‏‏ הגת הראשונה הוגדרה בתור "גת פקוקה" בה עברו הענבים "דריכה" עדינה והושארו בה ל[[תסיסה]]. בגת השנייה, נדרכו הענבים זמן ארוך יותר וה[[מיץ ענבים|תירוש]] ירד לבורות האיגום ושם בוצעה התסיסה. זמן התסיסה נקבע לחמישה ימים על-ידי מעבדות [[יקבי כרמל|יקבי "כרמל מזרחי"]] אשר ביצעו בו בדיקות יום-יומיות. 
 
התוצאות היו: בבור האיגום של הגת השנייה נוצר נוזל עכור ואפור שטעמו ירוד (50 ליטר). לעומת זאת בגת הפקוקה התירוש הפך ליין (1,500 ליטר) והיה צלול, אדום ואיכותי. המסקנה הייתה כי בעבר, היין הופק בהשהיית הענבים יחד עם הזגים והחרצנים לתסיסה בגתות ולא בבורות האיגום. בשיטה זו מפיקים יין מענבים עד היום בכפרי טוסקנה שבאיטליה, דרום צרפת ובקפריסין. סיבה משוערת לכך היא שבתהליך התסיסה נוצר חום עד 47 מעלות ואם הטמפרטורה אינה מתפוגגת מיץ הענבים מתקלקל ולכן חשוב במיוחד בכמויות ענבים גדולות להשאיר את התערובת במשטח רחב כגון הגת הפקוקה ולא בור איגום עמוק שאינו משחרר מספיק חום מעומקו.
 
==הגת בארץ ישראל==