Caenorhabditis elegans – הבדלי גרסאות

|סוג=''[[Caenorhabditis]]''

|מין='''''C. elegans'''''

'''Caenorhabditis elegans''' (או בקיצור '''''C. elegans''''') היא [[מין (טקסונומיה)|מין]] של [[נמטודה]] ([[תולעת]] עגולה) באורך של כ-1 מ"מ, אשר חיה ב[[אדמה]] ב[[טמפרטורה|טמפרטורות]] פושרות. תולעת זו היא אחד מ[[אורגניזם מודל|יצורי המודל]] הנחקרים ביותר ב[[גנטיקה]] וב[[ביולוגיה התפתחותית|ביולוגיה ההתפתחותית]]. חקר [[אורגניזם]] זה החל ב-[[1965]] ב[[מעבדה|מעבדתו]] של [[סידני ברנר]].

ה-''C. elegans'' היא בעלת [[סימטריה דו-צדדית]] עם מעטפת מ[[קוטיקולה]], ללא [[סגמנטציה]], עם ארבעה מיתרים אפידרמליים. היא מכילה מערכת של מספר [[איבר]]ים: [[מערכת עיכול]], [[מערכת עצבים]], [[מערכת רבייה]] ו[[שריר]]ים. ה-''C. elegans'' ניזונה מ[[חיידקים]], כגון ''[[E. coli]]''.

== ה-''C. elegans'' כאורגניזם מודל ==

אורגניזם זה משמש רבות כמודל בביולוגיה בשל הקלות הרבה והעלות הנמוכה שבהן ניתן להחזיק מספר רב של אורגניזמים בתנאי מעבדה. אורגניזם זה מתאים במיוחד לחלק [[התמיינות]] [[תא]]ית. ה-''C. elegans'' היא האורגניזם הרב-תאי הראשון שה[[גנום]] שלו [[ריצוף דנ"א|רוצף]] ברובו, הריצוף החל ב-[[1998]] והושלם סופית ב-[[2002]]. אורכו של הגנום הוא כמאה מיליון [[נוקלאוטיד|זוגות בסיסים]] (כשלושה אחוז מזה של ה[[אדם]]); ויש בו כ-19,000 [[גן (ביולוגיה)|גנים]]. ב-[[2003]] רוצף הגנום של תולעת נוספת - ''C. briggsae''. כך נוצרה האפשרות לבצע [[גנומיקה השוואתית]] בין שני המינים.

היתרון המדעי המשמעותי של ה-''C. elegans'' הוא בכך שעל אף שזהו אורגניזם רב-תאי, הוא פשוט מספיק לחקר מעמיק. המקור ההתפתחותי של כל אחד מ-959 התאים שלו עבר מיפוי מלא (במקור ישנם 1,090 תאים, אך 131 מהם מתים בתהליך של [[אפופטוזה]]).

בנוסף, ה-''C. elegans'' היא אחד האורגניזמים הפשוטים ביותר בין בעלי [[מערכת העצבים|מערכת עצבים]]. ל-''C. elegans''{{כ}} 302 [[תא עצב|תאי עצב]] והוא האורגניזם היחיד כיום עבורו קיימת מפת החיבוריות בין הניורונים השונים ([[קונקטום|הקונקטום]]). לתולעת רפרטואר התנהגויות שונות. הבולטות מביניהן הן [[כמוטקסיס]] (תנועה לכיוון חומר [[כימיה|כימי]] מסוים) ו[[תרמוטקסיס]] (תנועה לכיוון מקור [[חום (פיזיקה)|חום]]). בנוסף, לאחרונה הוכח שלתולעת זו יכולת [[למידה]] [[אסוציאציה|אסוציאטיבית]] בסיסית.

ב-[[2002]] [[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה]] הוענק ל[[סידני ברנר]], [[רוברט הורביץ]] ו[[ג'ון סלסטון]] על עבודתם בנושא מנגנון ה[[אפופטוזה|מוות התאי המתוכנן]] ב-''C. elegans''.

ב-[[2006]] פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה הוענק ל[[אנדרו פייר]] ו[[קרייג מלו]] על עבודתם בנושא מנגנון ה-[[RNAi]] ב-''C. elegans''.

ב-[[2008]] [[פרס נובל לכימיה]] הוענק ל[[אוסמו שימומרה]], [[מרטין צ'לפי]] ו[[רוג'ר טסיין]] על עבודתם בגילוי ופיתוח של [[GFP]]. [[מרטין צ'לפי]] הדגים את השימוש ב-[[GFP]] בבעל חיים חי בעזרת ''C. elegans''.

* [http://www.wormbase.org WormBase - מאגר גנטי של ה-''C. elegans'']