כינין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 18:
וכן הכינין גורם ל[[תופעות לוואי]] נוספות: בחילות, כאבי ראש, חירשות, עיוורון, ובמקרים נדירים אפילו למוות.
התיאור הראשון של טיפול בעזרת ה[[כינין]] כתרופה ל[[מלריה]], בשנת [[1633]], מיוחס ל[[אנטוניו דה לה קלנצ'ה]]. לדבריו, [[מיסיון|מסיונרים]] [[ישועים]] ב[[פרו]] למדו איך לטפל ב[[מלריה]] בעזרת חומר אבקתי בצבע [[קינמון]] שהופק מקליפת העץ שנקרא arbol de calenturas (עץ גלי החום) (שמות אחרים :בשפה ילידית -"קינה" , בסיווג של בוטנאים - Ganna periodes, ושנודע גם בשם Cinchona). האבקה שקיבלה את השם "קליפת הישועים" ניתנה במשקה והקלה על ה[[חום (תסמין)|חום]] ועשתה נסים נגד המלריה.
הבריטים תושבי הקלוניות באזורים מוכי מחלת המלריה, נהגו לערבב את מי הטוניק במשקה האלכוהולי ג'ין, וצרכו אותו באופן שוטף כתרופה מונעת בעלת טעם סביר.
מי טוניק נשאר משקה פפולארי אך כיום אינו מכיל כינין.
בארצות הברית משתמשים בתחליף של כינין שקוראים לו quinidine.
| |||