סרטיפיקט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פתיח: , הגהה, ניסוח
מ ←‏רקע היסטורי: הגהה, ניסוח
שורה 5:
 
==רקע היסטורי==
בעקבות טענות הערבים על פגיעה בפרנסתם כתוצאה מהמוני העולים ה[[יהודים]] לארץ, פרסם שר המושבות הבריטי [[וינסטון צ'רצ'יל]] ביולי 1922 את המסמך שכונה [[הספר הלבן הראשון]]. מסמך זה הקובעקבע בין היתר כי העלייה היהודית לארץ ישראל תוגבל למכסה אותה תהיה מסוגלת הארץ לקלוט מבחינה כלכלית, מבלי שהדבר יהפך לעול על כתפי תושבי הארץ הקיימים. למעשה מדיניות של רישוי עליה החלה כבר מדצמבר [[1920]]., כחצי שנה לאחר החלת הממשל הצבאי הבריטי ב[[ארץ ישראל]], החלה בריטניה במדיניות של הגבלת עלייה יהודית באמצעות רישוי מיוחד.
 
לשם מימוש החלטות הספר הלבן הנפיקו שלטונות המנדט רישיון עליה מיוחד, אשר כונה "סרטיפיקט". [[הנציב העליון]] [[הרברט סמואל]] הגדיר קבוצות זכאות לקבלת סרטיפיקט:
# בעלי הכשרה מקצועית חיונית שקיבלו סרטיפיקט מסוג [[שדיול]].
# סטודנטים שהתקבלו למוסדות להשכלה גבוהה.
# זכאי [[איחוד משפחות]].
# בעלי אמצעים אשר חויבו לשלם לבריטים לפחות 1,000 ליש"ט כדי לקבל סרטיפיקטים מחוץ למכסה (Capital certificate). מכיוון שדובר בסכום כסף גבוה שלאדם מהשורה היה קשה לגייס, נתנו לעתים המוסדות הציוניים ([[ההסתדרות הציונית]] ו[[הסוכנות היהודית]]) הלוואות ל[[יהודים]] מהגולה על מנת שיעמדו בתנאי התשלום וכך יכנסו בצורה חוקית לארץ ללא ניצול המכסה הרגילה.
 
על מנת לנצל ככל האפשר את מיכסת הסרטיפיקטים המצומצמת, רווחה תופעה של [[נישואים פיקטיביים]] בין רווקים לרווקות, מכיוון שסרטיפיקט אחד יכל לשמששימש גם לעליית זוג. תופעה נוספת הייתה נישואים פיקטיביים של בנות חו"ל לילידי הארץ שיצאו למטרה זו לחוץ לארץ. למרות שהנישואים היו פיקטיביים, דרשה הרבנות מבני הזוג [[גירושין]] לחומרא לאחר העלייה.
 
==לקריאה נוספת==