ריינר בנהם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 5:
ריינר בנהם נולד ב-1922 בנוריץ', [[אנגליה]]. בנם הבכור של פרסי בנהם, מהנדס גז, ואשתו ויולט פרנסס מוד ריינר. את השכלתו הבסיסית רכש בבית הספר המקומי על שם [[אדוארד השישי, מלך אנגליה|אדוארד השישי]] (King Edward VI Grammar School). הוא זכה במלגה להכשרה כ[[מהנדס]] בחברת [[בריסטול אירופליין]], שם העביר את מרבית שנות [[מלחמת העולם השנייה]]. כשחזר לנוריץ', החל לעבוד כמנהל במה ב[[תיאטרון]] מקומי (Maddermarket Theatre), להרצות על אמנות ולכתוב מאמרי ביקורת ל[[עיתון]]. ב-1946 התחתן עם עם מרי, מורה בבית הספר המקומי לאמנות. לשניים נולדו בן ובת.
ב-1949 נרשם ללימודי היסטוריה של האמנות ב[[מכון קורטולד]] (Courtauld) ב[[אוניברסיטת לונדון]]. לאחר שסיים את התואר הראשון ב-1952,
ספרו הראשון, "ארכיטקטורה בעידן המכונה הראשון: הלכה ועיצוב" (Theory and Design in the First Machine Age), שהיה מבוסס על עבודת הדוקטורט שלו, התפרסם ב-1960. הספר סוקר את הגישות, המגמות והתאוריות האדריכליות בשנים 1900-1930, בהשפעת ההתקדמות הטכנולוגית המודרנית. באותה שנה הוא החל להרצות במשרה-חלקית בבית ספר ברטלט לארכיטקטורה (Bartlett School of Architecture), ב{{ה|קולג' האוניברסיטאי של לונדון}}. לאחר שנתיים ב[[שיקגו]] על מלגת מחקר (1964-1966), הוא חזר ללונדון להרצות במשרה-מלאה בברטלט, פרסם את "הברוטליזם החדש" (The New Brutalism, 1966) ופתח בכתיבה של סדרת מאמרים פופולריים למגזין "New Society" {{כ}}(1965-1985). הוא מונה לקתדרה לתולדות האדריכלות ב-1969, כאשר המחקר שערך בשיקגו התפרסם בספר "ארכיטקטורת הסביבה המתכווננת" (Architecture of the Well-Tempered Environment).
ב-1971 פרסם את הספר "[[לוס אנג'לס]]: הארכיטקטורה של ארבע אקולוגיות" (Los Angeles: The Architecture of Four Ecologies), ושנה לאחר מכן הפיק את הסרט "ריינר בנהם אוהב את לוס אנג'לס" (Reyner Banham Loves Los Angeles).
{{הערה|1=Paul Goldberger, [http://www.nytimes.com/1988/03/22/obituaries/reyner-banham-architectural-critic-dies-at-66.html?scp=2&sq=reyner%20banham&st=cse Reyner Banham, Architectural Critic, Dies at 66], New York Times, 22 March 1988}}
|