יהושע הלוי (ציטרון) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
[[קובץ:Jeoshua Zitron Halevi.jpg|ממוזער|
[[קובץ:סמל מעפילי עליית אף על פי.jpg|שמאל|ממוזער|150px| סמל עליית אף על פי]]
'''יהושע ציטרון הלוי''' ("ציטי") ([[י' בתשרי]] [[תרע"ח]], [[1917]] – [[א' בשבט]] [[תשס"ט]], [[26 בספטמבר]] [[2009]]) היה פעיל תנועת ההעפלה "[[עליית אף על פי|אף-על-פי]]" של [[התנועה הרוויזיוניסטית]] ערב [[מלחמת העולם השנייה]] ובמהלכה, מפקד אניית המעפילים "[[פנצ'ו]]", ו[[היסטוריון]] של תנועת הנוער [[בית"ר]] ב[[צ'כיה]] וב[[סלובקיה]].
שורה 9:
ציטרון-הלוי היה חבר [[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועת הנוער]] [[בית"ר]] מנעוריו. מילא שורה של תפקידים בתנועת הנוער בית"ר ב[[צ'כוסלובקיה]].
בשנת 1937 סייע ציטרון-הלוי לאליהו גלעזר, נציב בית"ר בצ'כוסלובקיה, יחד עם [[נפתלי פלטין]], [[אייזיק רמבה]] וד"ר אלחנן (האנס) אייגר, לארגן מחנות קיץ, שבהם השתתפו מאות בית"רים מכל רחבי המדינה. והיה ממארגני אירועי "20 שנים לציון הקמת הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה", אשר ליכדו את הנוער הציוני בצ'כוסלובקיה, ובמיוחד את חברי בית"ר לקראת [[עלייה לארץ ישראל]].
באביב [[1938]], הפכה בית"ר בהנהלתו לתנועת הנוער הציונית הבולטת בצ'כוסלובקיה. ואלפי חבריה נאספו בכינוס הארצי השמיני של בית"ר בביריהובו, בימים 18 – 19 באפריל 1938.{{הערה|ח' בן-ירוחם, '''ספר בית"ר – קורות ומקורות''', כרך ב': אל העם, חלק שני, הוועד להוצאת ספר בית"ר, ירושלים – תל אביב, תשל"ו – 1975, עמ' 818.}} [[זאב ז'בוטינסקי]], ראש בית"ר ונשיא [[הצ"ח]], עמד על כישוריו בעת ביקורו בצ'כוסלובקיה ומהדו"חות שקיבל על פעילותו הארגונית.
שורה 21:
ציטרון-הלוי יזם מבצע [[העפלה]] של חניכי בית"ר מסלובקיה לארץ ישראל, ועמד בראשו. ב-29 באוגוסט 1939, שתי יממות לפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], כתב ציטרון-הלוי לשִלטון בית"ר כי על "300 החיילים הבית"רים המאומנים, המשתהים כבר שמונה חודשים בציפייתם להעפלה, ונהפכו לעדר זאבים בן 300 ראשים, מיואשים מרופטים, רעבים ומחוסרי- גג".{{הערה| ח' בן-ירוחם, '''ספר בית"ר – קורות ומקורות''', כרך ב': אל העם, חלק שני, הוועד להוצאת ספר בית"ר, ירושלים – תל אביב, תשל"ו – 1975, עמ' 997.}}
ב־[[18 במאי]] [[1940]] לאחר הכנות מרובות, הפליגה "[[פנצ'ו]]", אוניית גרר בת 259 טון, ללא אלחוט וללא רדיו, מברטיסלבה שבסלובקיה. על סיפונה של פנצ'ו הצטופפו 407 מעפילים. בדרך נוספו נוסעים נוספים: פליטים יהודים וחניכי בית"ר, ובסך הכול הפליגו על סיפונה 510 מעפילים. תחילה שטה האונייה על ה[[דנובה]].
ב־[[21 בספטמבר]] הפליגה האוניה ל[[הים השחור|ים השחור]]. בדרכה, חנתה באי [[סאמוס]], אך כיוון שלא יכלה להצטייד שם בדלק, הוחלט להפליג ל[[פיראוס]] תחת דגל [[בולגרי]].
נוצר מחסור חמור במים, והוחלט לשאוב מדוד הקיטור של האוניה חצי מכמות המים הטובים לשתייה, ולהחליפם במי ים. כתוצאה מכך, התפוצץ דוד הקיטור. ▼
▲אחר כך, נוצר באונייה מחסור חמור במים לשתייה, והוחלט לשאוב מדוד הקיטור של האוניה חצי מכמות המים הטובים לשתייה, ולהחליפם במי ים. כתוצאה מכך, התפוצץ דוד הקיטור.
ב-14 בספטמבר 1940, הצטיידה "פנצ'ו" בפחם ובמזון בג'יוורג'יו והפליגה לנמל [[סולינה]] שברומניה. ב-21 בספטמבר הפליגה מנמל סולינה. ב-11 באוקטובר [[1940]] (ערב יום הכיפורים תש"א) – עלתה "פנצ'ו" על שרטון סמוך לאי האיטלקי [[קמילה ניסי]] שב{{ה|ים האיגאי}}, והתרסקה. ▼
▲ב-14 בספטמבר 1940, הצטיידה "פנצ'ו" בפחם ובמזון בג'יוורג'יו, והפליגה לנמל [[סולינה]] שברומניה. ב-21 בספטמבר הפליגה מנמל סולינה. ב-11 באוקטובר [[1940]] (ערב יום הכיפורים תש"א) – עלתה "פנצ'ו" על שרטון סמוך לאי האיטלקי [[קמילה ניסי]] שב{{ה|ים האיגאי}}, והתרסקה.
המעפילים שרדו עשרה ימים על האי הבודד. הם כתבו על יריעות בד שנלקחו מהאוניה: [[SOS]] ופרשו אותן על הקרקע. ושלחו בסירת הצלה חמישה נערים להזעיק עזרה. לבסוף הם אותרו על ידי [[מטוס]] איטלקי. אונית מלחמה איטלקית נשלחה מהאי [[רודוס]], כדי לחלצם. הם הועברו למחנה אוהלים שהוקם באיצטדיון הספורט בעיר רודוס. ב-12 בינואר 1942 הועברה קבוצה מהם ל[[מחנה ריכוז]] לשבויי מלחמה של [[איטליה הפשיסטית]] ליד הכפר פירמונטה בדרום איטליה. וב-3 במרץ, הועברה קבוצה שנייה. שני מעפילים אשר ניסו לברוח מהמחנה – נהרגו.
ב-8 בספטמבר איטליה נכנעה לבעלות הברית, וב-14 בספטמבר, שוחררו ניצולי "פנצ'ו" ממעצרם.
שורה 38:
חיילי [[הבריגדה היהודית]] פגשו את מעפילי "פנצ'ו. [[משה שרת]], שביקר את חיילי [[הבריגדה היהודית]] ב-[[1944]], בא לראותם, והסדיר עם שלטונות המנדט את [[עלייה לארץ ישראל|עלייתם]] לארץ ישראל. ארבע שנים מתחילת מסעם, הם קיבלו אישורים בריטיים להכנס לארץ ישראל.
ב-25 במאי יצאו מעפילי "פנצ'ו" ב"רכבת של קרונות בקר" את
על יום ההגעה לארץ ישראל כתב ציטרון-הלוי בספרו '''הביתה...!''':
| |||