הבדלים בין גרסאות בדף "ססיל מרגו"

הוסרו 166 בתים ,  לפני 4 שנים
 
==חיל האוויר הישראלי==
לאחר מלחמת העולם שב מרגו לדרום אפריקה ולקריירה כעורך דין, וזכה להצלחה רבה. ואולם, ב-[[1948]] קיבל מרגו [[מברק]]עשה דחוףדרכו מ[[דוד בן-גוריון]]לישראל, שביקשכדי ממנו להגיע לישראל בדחיפות ולשמשלשמש כיועצו האישי להקמת [[חיל האוויר הישראלי]]. מרגו מספר בזיכרונותיו כי חש חובה אישית להיענות לבקשה, למרות שכבר היה נשוי ואב לילד.
 
הסיבה לבקשתו הדחופה של בן-גוריוןלכך הייתה ויכוח פנימי סוער שהתנהל בצמרת [[צה"ל]], שזה עתה נוסד, לגבי מקומו וסמכויותיו של חיל האוויר. הפיקוד העליון של צה"ל ראה בחיל האוויר חיל מסייע, כמו [[חיל התותחנים]]. מכיוון שכך, ראה המטכ"ל את חיל האוויר ככפוף לו בכל ההיבטים: על פי תפיסה זו כל ענייני החיל, כמו [[חיל חימוש|חימוש]], [[לוגיסטיקה]] ותחזוקה, [[קשר רדיו|קשר]], [[תובלה צבאית|תובלה]], [[כוח אדם]] ו[[שלישות]] ואף [[מודיעין צבאי|מודיעין]] אמורים להגיע מהמעטפת הכלל צה"לית כמו כל חיל אחר. היבט בולט של תפיסה זו הייתה ההנחה שמפקד החיל אינו חייב להיות [[טייס]], אלא קצין בכיר שיידע לנהל את החיל על פי כללי הניהול והפיקוד של כל חיל אחר. כך התמנה [[ישראל עמיר]] למפקד הראשון של חיל האוויר, למרות שלא היה לו עבר כאיש תעופה.{{הערה|שם=חורי|{{אתר חיל האוויר|דודי חורי|כל ההתחלות קשות|1327-22380|24 ביוני 2004}}.}}
 
בניגוד לתפיסה זו עמדו ראשי חיל האוויר על כך שעצמאותו של החיל חייבת להישמר, וכי על החיל להיות כפוף ישירות לרמטכ"ל. לתפיסתם, לחיל האוויר יש משימות ייחודיות, הדורשות שהחיל יהיה עצמאי ברוב התחומים שהוזכרו לעיל, הן בתחומים מבצעיים ומודיעיניים והן בתחומים ארגוניים ולוגיסטיים. ראשי החיל דרשו שמפקדם יהיה טייס, ואף הצביעו על מועמד - [[אהרן רמז]], ששירת כ[[טייס קרב]] ב[[חיל האוויר המלכותי]] הבריטי במלחמת העולם השנייה בזירת מערב אירופה. ואולם, רמז היה פלייט סרג'נט בלבד (ב[[אנגלית]]: Flight Sergent, סמל טיס, דרגה המקבילה בערך לדרגת [[רב סמל מתקדם (צה"ל)|רב סמל מתקדם]] בצה"ל), וכך לא נשמעה דעתו מול הפיקוד הבכיר של צה"ל.{{הערה|{{אתר חיל האוויר|[[ליאור שליין]]|אהרון רמז ז"ל, המפקד השני (יולי 1948 - דצמבר 1950)|969-16581|1 בדצמבר 1997}}.}}{{הערה|[http://brew.clients.ch/raf41sqdn.htm אהרן רמז] באתר [http://brew.clients.ch/raf41sqdn.htm על טייסת 41] בחיל האוויר המלכותי שבה שירת.}}
בנוסף לוויכוח על המבנה הארגוני חשו אנשי חיל האוויר שוני תרבותי עמוק בינם לבין שאר צה"ל: רוב אנשי [[צוות אוויר|צוות האוויר]] באותו זמן היו [[מח"ל|מתנדבים מחוץ לארץ]] (שנקראו מח"ל). בניגוד לרוב המתנדבים, חלק מאלה שהגיעו לחיל האוויר לא היו יהודים, והיו רגילים להתנהגות המקובלת בחילות אוויר זרים: {{ציטוטון|בשבילם עדיין היינו אלמנט זר. השפה הרשמית שלנו הייתה אנגלית. הטייסים שלנו גרו בבתי מלון, השתכרו והרסו בארים בתל אביב, בזמן שכל האחרים ישנו בשוחות}}.{{הערה|דברי אהרן רמז, כפי שהם מובאים בספר "עליונות אווירית", מאת אהוד יונאי, עמ' 46.}}
 
המחלוקת יצרה קשיים עמוקים בתפקוד חיל האוויר, שהגיעו לשיאם לאחר [[קרבות עשרת הימים]], באמצע יולי 1948. הפיקוד העליון האשים את חיל האוויר בכישלונות מבצעיים ובחוסר יעילות. אהרן רמז האשים בתגובה את הפיקוד העליון בכך שאינו מאפשר לחיל האוויר את התנאים הדרושים להצלחתו.{{הערה|שם=יונאי|אהוד יונאי, עמ' 45.}} היה ברור שיש צורך בצעדים עמוקים, ובעצת מתנדבים מדרום אפריקה פנה בן-גוריון לססיל מרגו וביקש ממנו להגיע לארץ ולסייע בארגון חיל האוויר. מרגו סיפר בזיכרונותיו כי חש חובה אישית להיענות לבקשה, למרות שכבר היה נשוי ואב לילד.
 
מרגו הגיע לארץ ב-[[12 ביולי]], ולאחר כמה שבועות הגיש לבן-גוריון את המלצותיו. מרגו קבע שהיעד העיקרי של חיל האוויר צריך להיות השמדת כוחו האווירי של האויב, ולקראת יעד זה צריך חיל האוויר להתארגן - מבצעית, ארגונית ומקצועית. חיל האוויר, על פי המלצותיו של מרגו, צריך להיות כפוף ישירות לרמטכ"ל, ולהיות בעל עצמאות ארגונית ומבצעית. מרגו הציע דרכים לארגון פנימי של עבודת החיל ולממשק של החיל עם המטכ"ל, ודרש שהשינוי יתרחש בתוך זמן קצר. המלצותיו של מרגו הביאו להתנגדות רבה. אחד הנושאים שעליהם התנהל ויכוח חריף במיוחד היה השליטה במערך ה[[מכ"ם]] בצה"ל. באותה תקופה לא היו כלל מכשירים כאלה בישראל, אך מרגו עמד על כך שהכרחי לרכשם, ושמערך המכ"ם יהיה בשליטת חיל האוויר.
 
בן-גוריון אימץ מיד את המלצותיו של מרגו. אחת ההמלצות החשובות של מרגו הייתה שחיל האוויר יהיה בפיקוד אנשי צוות אוויר ישראליים, ולא מתנדבים יהודים או לא יהודים שיחזרו בכל עת לארצותיהם. המלצה זו הייתה מקובלת גם על מתנגדיו, ובן-גוריון אימץ גם אותן. בן-גוריון הציע למרגו עצמו לעמוד בראש החיל, אך הוא סירב. שלושה ימים לאחר הגשת ההמלצות מונה אהרן רמז לתפקיד מפקד החיל.{{הערה|שם=חורי}}{{הערה|שם=יונאי}}
 
המלצותיו של מרגו היו דומות בעיקרן להמלצות שהגיש אהרן רמז זמן רב לפני כן. ואולם, רמז היה, כאמור, סמל בלבד, שהסתמך על תאוריה; מרגו, לעומתו, היה קצין בדרגת קולונל שפיקד על יחידה גדולה בצבא מאורגן, והכיר מבפנים את ההתנהלות המעשית של חיל אוויר גדול. משום כך הייתה לו סמכות רבה, ובן-גוריון יכול היה לאמץ את המלצותיו ולגבות אותו מול המתנגדים להן. המבנה שהציע מרגו היווה את הבסיס לארגון חיל האוויר ולפעילותו, למעשה עד היום.{{הערה|שם=חורי}}{{הערה|שם=יונאי}}