אלטנוילנד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 12:
עלילת הספר מתארת [[אינטלקטואל]] יהודי-[[וינה|וינאי]] צעיר בשם '''פרידריך לֶוֶונְברג''' (Löwenberg), הסובל מאבטלה ומכך שאהובתו, ארנסתינה לאפלר, מחליטה לנתק איתו את הקשרים, אחרי ש[[אירוסים|התארסה]] עם "סגן ראש בית המסחר שמואל ויינברגר ובניו", בגלל היותו [[עושר|בעל הון]]. הוא מחליט ל[[התאבדות|התאבד]], אבל נתקל במודעה מסקרנת המפגישה אותו עם אריסטוקרט [[פרוסיה|פרוסי]] ו[[מיזנתרופיה|צורר אדם]] זועף אשר חזר מ[[אמריקה]] וקורא לעצמו '''קינגסקורט''' (Kingscourt), המציע לו להצטרף למסע התבודדות באי ב[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]]. עוד לפני כן, פוגש פרידריך במשפחת [[סוחר|רוכל]] [[עוני|עני]] בשם חיים ליטוואק, ותורם להם מספר פעמים עבור [[מזון]], [[שכר דירה]] והסדרת [[חוב|חובות]]. בדרכם של פרידריך וקינגסקורט לאי השניים עוגנים ב[[נמל]] [[יפו]], תרים את יפו ו[[ירושלים]] ומוצאים אותן חרבות ומלאות [[ריקבון]] (כפי שראה אותה הרצל עצמו במסעו לארץ ישראל בשנת [[1898]]) ופוגשים [[אופתלמולוגיה|רופא עיניים]] בשם '''ד"ר אייכנשטם''' (Eichenstamm), אשר ממליץ להם לבקר את ה[[מושבה|מושבות העבריות]] החדשות: [[ראשון לציון]], [[רחובות]] ודומיהם.
לאחר 20 שנה של בידוד באי (בשנת [[1923]]) חוזרים שני הנוסעים לארץ ישראל ועוגנים ב[[חיפה]], שם הם פוגשים בבנו של הרוכל, '''דוד ליטוואק''' (David Littwak), אשר חשב את פרידריך ל[[מוות|מת]] (פרידריך ביקש לפני נסיעתו שאם לא יחזור תוך שבוע יודיעו שנספה ב[[טיפוס הרים]]). הוא לוקח אותם לביתו, הקרוי "פרידריכסהיים", ומראה להם את משפחתו: אשתו שרה, אחותו מרים (אותה ראה פרידריך עוד בווינה, בעודה [[תינוק|תינוקת]]) ובנו פרידריך. לאחר מכן הם נוסעים ל[[מחזמר]] בשם "[[שבתי צבי]]" בחברת ד"ר '''רשיד ביי''' (Reschid Bey), [[ערביי ארץ ישראל|ערבי ארצישראלי]], ושם הם פוגשים את ד"ר אייכנשטם, אשר נעשה [[נשיא]] החברה החדשה.
החבורה נוסעת ל[[טבריה]], לחגוג את [[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[פסח]] במחיצת הוריו של דוד, אשר שכרו שם בית עקב מחלתה של אמו של דוד. בדרך הם לוקחים אתם את רשיד ביי ואת ה[[אדריכל]] '''שטיינק''' (Steineck), זקן זועף כקינגקורט. הם מגיעים בדרכם אל אחוזה בשם '''"כפר חדש"''' (Neudorf), שם מתברר כי דוד עומד בראשות [[מפלגה]] לקראת ה[[בחירות]] הבאות ל[[קונגרס]], וכי הם באו אל האחוזה על מנת להשתתף בכנס בחירות, בו נואמים שטיינק, אשר מגדף את ראש המפלגה היריבה הרב '''ד"ר גייער''' (Geyer) על היותו "שונא ציון" ו"איש התועלת הסמוכה", תושב כפר חדש בשם מנדל, אשר מביא את דבר מפלגתו של ד"ר גייער על דבר גירוש כל אלה שלא תרמו לבניין הארץ, ודוד ליטוואק, אשר סתר את דברי מנדל ומפלגתו והצליח לגרוף את קולות אנשי כפר חדש. בטבריה הם פוגשים את הוריו של דוד ואת שאר האורחים: גברת גוטלנד מאמריקה, [[כומר]] [[הכנסייה האנגליקנית|אנגליקני]] מירושלים בשם הופינקס, אחיו של האדריכל [[פרופסור]] שטיינק, והאב איגנץ מהמסדר ה[[פרנציסקנים|פרנציסקני]]. בטיול ב[[שדרה]] בטבריה פוגש פרידריך את מכריו אשר הכיר בטקס האירוסים של ארנסתינה: מר שיפמן, ד"ר וולטר ואשתו, הזוג שלזינגר, ארנסתינה ויינברגר ובעלה, וה[[בדחן|בדחנים]] גרין (המומחה במשחקי לשון) ובלוי (המומחה בעקיצות ובדיחות אישיות).
[[ליל הסדר]] נערך בבית ששכרו הוריו של דוד בטבריה. במהלך הסעודה מוזכר אדם בשם '''יוסף (ג'ו) לוי''' (Tschoh Levy), אשר, כך מתברר, הקים וניהל את ה[[ציונות|תנועה הציונית]] מתחילתה. אחרי [[ברכת המזון]] וסיום הסדר הם מדלקים את ה[[פטיפון|פונוגרף]] ומשמיעים את סיפורו של ג'ו לוי על תחילת התנועה, כפי שהוקלטה על ידי דוד. אחרי חג הפסח נסע דוד ל[[הבשן|עבר הירדן]], יחד עם פרידריך, מרים ופרופ' שטיינק בעוד קינגסקורט נשאר עם שרה ופרידריך הקטן בטבריה (רשיד ביי והאדריכל חזרו לחיפה). לאחר מכן נפגשו שתי הקבוצות ב[[עמק הירדן]], ומשם נסעו הם לים המלח.
מים המלח המשיכה החבורה לירושלים, שם הם שוכרים חדר ב[[בית מלון]] מול [[שער יפו]] והולכים להתפלל [[קבלת שבת]] ב[[בית המקדש]]. ביום ראשון נערכו הבחירות לקונגרס, ולכן היה צריך דוד לחזור לחיפה. באותו זמן לקחו מרים ופרופ' שטיינק את פרידריך אל בית ה[[צייר]] איזקס, שם מוסבר לו על ה[[אמנות]] וה[[פילוסופיה]] בחברה החדשה (תוך כדי סיפורו של איזקס על ה[[אקדמיה]] היהודית, נכנס ד"ר מרכוס, נשיא האקדמיה, בדרך מקרה), וכשהוא חוזר, מתברר כי פרידריך הקטן [[חולה]], וקינגסקורט (אשר מחבב ב"חשאי" את ה[[ילדות|ילד]]) נשאר לסעוד את מיטתו, על פי מצוות הרופאים הרבים אשר מגיעים לרפאותו.
בינתיים דוד חוזר לירושלים (יחד עם רשיד ביי). לאחר ש[[בריאות|מבריא]] הילד, הולך קינגסקורט, יחד עם פרידריך, לקיים את הנדר אשר נדר בזמן המחלה: להצטרף לחברה החדשה כשיבריא פרידריך. הם הולכים אל בית הנשיא על מנת להתיעץ איתו בעניין זה, אך כשהם מגיעים מתברר כי הנשיא חולה מאוד, וכשהם חוזרים לבית המלון ב[[ערב]] נודע להם כי ד"ר אייכנשטם נפטר. לאחר שבוע מתכנסים הצירים לבחירת נשיא חדש, כאשר הסיכויים נעים בין ד"ר מרכוס לבין יוסף לוי, אשר מסתובבות שמועות כי ג'ו לוי יוותר על המשרה. בתוך כך נודע לדוד כי מצב בריאותה של אימו התדרדר, ולכן הוא מחליט לנסוע עם אחותו לטבריה בעוד אשתו ובנו יגיעו אחריו, יחד עם פרידריך וקינגסקורט. השניים הולכים, יחד עם רשיד ביי, לבית הקונגרס לצפות בבחירת הנשיא החדש (שם פוגש פרידריך בשלישית את החבורה הוינאית מתחילת הספר, אשר כעת מכנה אותם קינגסקורט כ"כלוב הקופים") שם מחליטים ד"ר מרכוס וג'ו לוי כי עדיף למנות את דוד ליטוואק לנשיא החברה החדשה, הצעה שמתקבלת ברוב קולות. הם ממהרים לנסוע לטבריה, (אחרי ששרה והילד נוסעים לפניהם) לשם הם מגיעים לפני הגעתה של ה[[טלגרפיה|טלגרמה]] אודות בחירתו של דוד לנשיא. כאשר דוד ופרידריך נכנסים לחדר החולה לבשר לה את הבשורה, היא נותנת את ברכתה לנישואי פרידריך עם מרים, ולאחר שבעלה מודיעה לה את החדשה, היא הולכת לעולמה. ===תיאור החברה בספר===
שורה 58 ⟵ 64:
תוך כשנה תורגם הספר לשש שפות, אך זכה גם לביקורת, בעיקר מצד [[אחד העם]]. הביקורות טענו להעדר הזהות היהודית בספר ולחוסר הישימות של החזון של יישוב הארץ בידי מיליוני יהודים, מבלי לנשל את אוכלוסייתה הערבית המקומית. ביקורת נוספת טענה כי בספר, כמו באוטופיות אחרות, לדמויות אין עומק אלא הם טיפוסים מייצגים.
בשנת 2004 חוקק חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו), ה'תשס"ד-2004{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/1949/1949_All.html חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו), ה'תשס"ד-2004]}}. בעקבות החקיקה החליטו תנועות הנוער הציוניות-חלוציות-מגשימות לקיים בבתי ספר בכל רחבי הארץ פעילויות להפצת חזונו של הרצל כפי שהוא מתבטא בספרו 'אלטנוילנד'. בין היתר הוציאה תנועת [[הנוער העובד והלומד]] מהדורה חדשה של הספר, בחמש שפות: [[עברית]], [[ערבית]], [[אנגלית]], [[רוסית]] ו[[אמהרית]].
לציון שנת המאה ליציאתו לאור של "אלטנוילד", משרד החינוך ויזמים פרטיים השיקו בשנת 2002 תחרות חיבורים בשם "נוער חושב מחר" שבה בני נוער כתבו על חזונם למדינת ישראל לשנת 2030. להן לינק לאתר הפרויקט:
שורה 66 ⟵ 72:
* '''תל אביב''', סיפור מאת תיאודור הרצל; העתיק לעברית נ.ס. (=[[נחום סוקולוב]]), ורשה: הוצאת האורגניזציה הציונית הרוסית, תרס"ב
* בנימין זאב הרצל, '''אלטנוילנד: ארץ עתיקה-חדשה'''; תרגם: [[דב קמחי]]; עריכה: אלכס ביין (בתוך "'''מבחר כתבי הרצל, בשנים עשר כרכים'''"), תל אביב: [[הוצאת מצפה|מצפה]], תרצ"ד-1934
* '''אלטנוילנד: ארץ עתיקה-חדשה''': רומן מאת תיאודור הרצל
* '''אלטנוילנד''': רומן, תיאודור הרצל; מגרמנית: מרים קראוס, תל אביב: [[הוצאת בבל|בבל]], תשנ"ז-1997 (מהדורות נוספות: תשס"ב-2002; תשס"ד 2004; תשס"ח 2008 - מהדורת "עם הספר")
{{מיזמים|ויקיטקסט=אלטנוילנד}}▼
==קישורים חיצוניים==
▲{{מיזמים|ויקיטקסט=אלטנוילנד}}
* תאודור הרצל, '''[http://www.benyehuda.org/herzl/tel_aviv.html תל אביב (אלטנוילנד)]''', בתרגומו של [[נחום סוקולוב]], ב[[פרויקט בן-יהודה]]
* '[http://www.zionismus.info/altneuland/altneuland.htm אלטנוילנד]' בשפת המקור: מהדורה דיגיטלית {{גרמנית}}
| |||