סוציולוגיה של הדת – הבדלי גרסאות

ה'''סוציולוגיה של הדת''' היא תחום ב[[סוציולוגיה]] העוסק בפרקטיקות, במבנים חברתיים, ברקע ההיסטוריה[[היסטוריה|היסטורי]], בנושאים כלל עולמיים ובתפקידים של הדתה[[דת]] ב[[חברה]]. בסוציולוגיהב[[סוציולוגיה]] של הדת ישנו דגש מיוחד על הדת כתופעה הקיימת כמעט בכל החברותה[[חברה|חברות]], גם כיום וגם בכל ההיסטוריה האנושית המתועדת. הסוציולוגים של הדת מנסים להסביר את ההשפעה של החברה על הדת ואת ההשפעה של הדת על החברה, או במילים אחרות, את יחסי הגומלין הדיאלקטיים ביניהם.

===קרל מרקס===

מרקס לא ראה בעבודותיו תגובה [[פילוסופיה של המוסר|אתית]] או [[אידאולוגיה|אידאולוגית]] לקפיטליזםל[[קפיטליזם]] של המאה ה-19 (למרות שמאוחר יותר זה התפרש כך). בעיניו, מאמציו כוונו למען, מה שניתן לכנות, מדע שימושי. מרקס תפס את עצמו כמפתח תאוריה חברתית- כלכלית למען התפתחות האנושות. כפי שכתב כריסטיאנו: "מרקס לא האמין במדע לשם מדע...הוא האמין שהוא מקדם תאוריה שתהיה מכשיר שימושי למהפכה סוציאליסטית"(124). (מפרשים אחרים של מרקס מבחינים בין מרקס האידאולוג ובין מרקס המדען.) בשורש רעיונותיו של מרקס עמדה תפיסה כי האנשים מונעים על ידי הגיון ואילו הדת מנוגדת להיגיון, מסתירה את האמת ומטעה את המאמינים בה. כפי שנראה מאוחר יותר, מרקס ראה בקיומו של הניכור החברתי את לב ליבו של אי-השוויון החברתי. האנטיתזה לניכור זה היא חופש ועל מנת לקדם את החופש יש לחשוף את הפרט אל האמת ולתת לו את הכלים לבחור באים לקבל או לשלול אותה.

===אמיל דורקהיים===

אמיל דורקהיים מיקם את עצמו בגישה הפוזיטיביסטיתה[[פוזיטיביזם|פוזיטיביסטית]] ותפס את מחקרו החברתי כאובייקטיבי ומדעי. הוא היה מעוניין להבין מה מלכד את החברה המודרנית המורכבת.

מכאן נובע שלחברות הפחות מורכבות, כמו האבוריג'ינים האוסטרליים, ישנן שיטות דתיות מורכבות פחות, כולל אלילים שונים לכל שבט. ככל שהחברה מורכבת יותר, כך גם השיטה הדתית שלה יותר מורכבת. ככל שקיימים יותר מגעים בין החברות, כך גדלה יותר הנטייה להדגיש את האוניברסליות בשיטות הדתיות. אולם , ככל שחלוקת העבודה גורמת לפרט להרגיש חשוב יותר, המערכות הדתיות מתרכזות יותר בגאולת הפרט ובמצפונווב[[מצפון|מצפונו]].

מדובר בהגדרה פונקציונלית, ולפיה, התפקיד של הדת היא בלכידות חברתית ובפיקוח על החברה. על פי דורקהיים, הדת עורכת הבחנה ברורה קודש ובין חול, וזוהי הבחנה מקבילה להבחנה בין אלוהים ובין האנושות. הגדרה זו אינה קובעת מה יכול להיחשב כקדוש. לפיכך סוציולוגים מאוחרים יותר (במיוחד [[רוברט בלה]]) הרחיבו את התובנות של דורקהיים ומדברים במושגים של [[דת אזרחית]] או דת המדינה. לדוגמה, ניתן לראות שלדת האזרחית האמריקאית ישנם הסמלים המקודשים לה כגון הדגל האמריקאי, אברהם לינקולן, [[מרטין לותר קינג]] ועוד. סוציולוגים אחרים לקחו את דורקהיים לכיוונים אחרים, כמו הדת של הספורט המקצועי או מוזיקת רוק.

===מקס ובר===

ובר ביקש להראות שאפשר להבין את ההתנהגויות השונות של בני האדם רק בתוך הקשר תפיסת המציאות הכללית שלהם. כדי להבין התנהגות כלכלית מסוימת, או התנהגות אישית או קבוצתית יש להבין את התפיסה הדתית של הקבוצה - במה היא מאמינה ואיך היא מפרשת את העולם. ובר גם רצה להראות איך תפיסה דתית מכוננת תפיסה כלכלית, ושינוי בתפיסה דתית מוביל לשינוי כלכלי. במאמרו המפורסם "האתיקה הפרוטסטנטיתה[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטית]] ורוח הקפיטליזם", ובר אומר שיש כמה סוגים של חברות קפיטליסטיות, כל אחת ביחס למבנה שלה, אבל הוא מבקש למצוא את הקוים המשותפים בין חברות אלו לשירטוט דמות משותפת של קפיטליזם.