נאו-ליברליזם – הבדלי גרסאות

}}}} המונח היה במידת מה מקביל משמאל למונח [[נאו-קונסרבטיביזם|נאו-קונסרבטיזם]] בימין אשר תיאר עמדות [[שמרנות|שמרניות]] מתונות יותר.{{הערה|שם=USIH}} ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] החל לשמש המונח לתיאור רפורמות השוק החופשי (כביכול, מכיוון שהשוק לא באמת חופשי, והרפורמות גרמו לריכוז המשאבים) בממשלותיהם של [[רונאלד רייגן]], [[מרגרט תאצ'ר]], [[דנג שיאופינג]] ו[[אוגוסטו פינושה]] ובזירה האקדמית את צמיחתן של [[אסכולת שיקגו (כלכלה)|אסכולת שיקגו]], [[האסכולה האוסטרית]] ו[[ליברטריאניזם|התנועה הליברטריאנית]] בארצות הברית. [[מילטון פרידמן]], מייסדה של אסכולת שיקגו והבולט בחבריה שימש כיועץ כלכלי לממשלתו של רונלד רייגן וכן סמינר שהעביר ל"[[נערי שיקגו]]" השפיע רבות על המדיניות הכלכלית ב[[צ'ילה]] והתרחשויות "[[הנס הצ'יליאני]]". ספרו של [[פרידריך האייק]] "[[הדרך לשיעבוד]]" (The Road to Serfdom), בו קשר בין חירות כלכלית לחירות אזרחית, השפיע רבות על משנתה של מרגרט תאצ'ר, ראש ממשלת בריטניה בין השנים [[1979]]–[[1990]]. הנאו-ליברליזם מקושר גם ל[[אגודת מונט פלרין]],{{הערה|1=אגודת מונט פלרין היא אגודה המקיימת מפגש שנתי בו מתכנסים כלכלנים והוגים במסורות הליברל קלאסית מרחבי העולם.}} [[קונצנזוס וושינגטון]] וזרם ה[[אורדו-ליברליזם]] ב[[גרמניה]]. מדיניותם של מוסדות כגון [[קרן המטבע הבינלאומית]] ו[[הבנק העולמי]] תוארה פעמים רבות כנאו-ליברלית, שכן אלו נוהגים לדרוש ממדינות לנקוט בצעדי ליברליזציה כתנאי לסיוע כספי מצידם (למשל ראו [[התניה של קרן המטבע הבינלאומית|התניות של קרן המטבע הבינלאומית]]). מדיניותו של [[ארגון הסחר העולמי]] תוארה גם היא כנאו-ליברלית שכן זה נתפס כמקדם [[סחר חופשי]] ובכך מקדם את ה[[גלובליזציה]].