גד בן-עמי צרפתי – הבדלי גרסאות

ב-[[1946]] החל ללמוד [[תלמוד]] ולשון עברית ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] בירושלים, בין השאר אצל [[יחזקאל קוטשר]]. הדוקטורט שלו שילב את הרקע המתמטי ואת הידע הבלשני ועסק בנושא "מונחי המתמטיקה בספרות העברית והמדעית בימי הביניים", ויצא לאור לימים כספר ב[[הוצאת מאגנס]]. את תוארהתואר דוקטור בלשון עברית קיבל ב-[[1963]] ואז החל ללמד במחלקה ללשון עברית ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. מ-[[1978]] עמד בראש המחלקה עד פרישתו לגמלאות בשנת 1984. מלבד זאת היה חבר [[האקדמיה ללשון העברית]], פעיל בוועדות המקצועיות וסגן הנשיא של האקדמיה, והשתתף בעריכת [[המילון ההיסטורי ללשון העברית]]. בתש"ס (2000) זכה ב[[פרס ישראל]] בחקר הבלשנות על מחקריו.

גב"עגד בן-עמי צרפתי עסק בעיקר ב[[סמנטיקה]] של העברית, והוציא לאור שני ספרים בתחום זה: "סמנטיקה עברית" (1978) ו"העברית בראי הסמנטיקה" (2001). ספרים אלו משמשים כספרי היסוד בתחום הסמנטיקה בעברית. כן עסק במינוח המדעי ב[[תקופת הביניים של העברית|עברית של ימי הביניים]] ובשנותיו האחרונות חקר כתובות עבריות ביצירות [[אמנות]] מתקופת ה[[רנסאנס]] ואילך. אסופה של מחקריו בשם "כלשון עמי" יצאה לאור בהוצאת האקדמיה ללשון העברית בתשנ"ז (1997).