שיקום פסיכיאטרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ז
אין תקציר עריכה
שורה 62:
תחום השיקום הפסיכיאטרי בישראל החל לצבור תאוצה עם היכנסו של '''חוק שיקום נכי הנפש בקהילה''' לתוקפו, ביולי [[2000]].{{הערה|1=‏[http://www.btl.gov.il/NR/exeres/D5CE1CB2-BE5D-4434-86E0-BB504446211A.htm?lawid=215780 חוק שיקום נכי נפש בקהילה התש"ס-2000], באתר [[הביטוח הלאומי]]‏}} מטרת החוק היא לשקוד על שיקומם ושילובם בקהילה של נכי הנפש, על מנת לאפשר להם להשיג דרגה מרבית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים, תוך שמירה על כבודם ברוח [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]. החוק הוא נקודת מפנה בתפיסת תפקיד השיקום במערך בריאות הנפש. עד לחקיקתו, עסקו שירותי השיקום בעיקר בניסיון לבנות חלופה לאשפוז. החוק הרחיב את מטרת העל של השיקום בבריאות הנפש והציג את היעד העיקרי להגיע לשילובו האופטימלי של כל אדם עם מגבלות פסיכיאטריות בקהילה. כמו כן, החוק קובע את [[זכות]] האדם לשיקום כחובה של המדינה.
 
חוק זה ציין נקודת מפנה ביחסה של החברה הישראלית למתמודדים עם הפרעה נפשית, ושיקף את המגמה המודרנית והערכית שלפיה מקומם של המתמודדים בקהילה ולא ב[[בית חולים פסיכיאטרי|בתי חולים פסיכיאטריים]], המרוחקים מהעין ומהלב. חוק השיקום הכיר בכך, כי אין די בקביעת הזכות לשילוב בקהילה. כדי שהמתמודדים יוכלו לחיות באופן שוויוני ואמיתי כחלק מן הקהילה, על המדינה לספק להם את הכלים לשילוב אופטימאליאופטימלי בה. מכוח חוק השיקום נקבע כי כל אדם בעל נכות על רקע פסיכיאטרי (40% נכות ויותר) יהיה זכאי לסל השיקום הכולל שירותים בתחום הדיור, תעסוקה, השלמת השכלה, מועדונים חברתיים, חונכות, טיפולי שיניים, תמיכה למשפחות ועוד.
 
בנוסף לחוק זה, תחום השיקום הפסיכיאטרי – בד בבד עם גישות המעודדות החלמה, שילוב חברתי וצמצום ה[[סטיגמה]] וה[[אפליה]] כלפי המתמודדים – גדלו והתחזקו. ארגונים לסינגור עצמי, עמותות של משפחות וארגונים לשמירת זכויות האדם של המתמודדים שוקדים על קידום מעמדם של המתמודדים בחברה תוך הגדלת הזדמנויות ואיכות חייהם. באקדמיה גדל מספר המחקרים, הקורסים וחוגים בתחום (למשל הקמתו של החוג לבריאות נפש קהילתית ב[[אוניברסיטת חיפה]]‏‏{{הערה|1=‏[http://web.archive.org/20051001004347/hw.haifa.ac.il/mentalhealth/hebrew אתר החוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה‏‏]‏}} ומגמות ל[[פסיכולוגיה שיקומית]] במספר מוסדות אקדמיים ברחבי הארץ), אשר הדגישו את התקווה והסיכויים הרבים להחלמה ממחלות פסיכיאטריות קשות.
שורה 76:
* '''דיור''' - קיימות מספר אפשרויות סיוע בתחום הדיור, בהתאם לצורכי המשתקם, הכוללים [[הוסטל (נפגעי נפש)|הוסטל]]ים, הוסטלים מתוגברים, [[דיור מוגן]], וסיוע ב[[שכר דירה]]. המונח "דיור מוגן" משמעו דיור עצמאי של המשתקם, בליווי אינטנסיבי קבוע של מדריך ושל [[עובד סוציאלי]], המבקרים ומלווים אותו בתדירות קבועה. קיימות שבע רמות: מביקור בית אחד בשבוע, ביקורים יומיומיים, ועד לרמה בה פועל במקום צוות במשך 24 שעות ביממה, הנותן את השירותים בהתאם למצבו של הדייר וצרכיו. לפני הפנייה לוועדת השיקום האזורית בבקשה לשיקום בתחום מסגרות הדיור המוגנות, יש לפנות לקבלת תעודת זכאות לסיוע בדיור של [[משרד השיכון]].
 
* '''תעסוקה דרך סל שיקום''' - [[שיקום מקצועי בבריאות הנפש|תעסוקה לנפגעי נפש]] בקהילה כוללת אבחון תעסוקתי, שאחריו ניתנים שירותי התעסוקה בשלוש רמות:
:# '''מועדון תעסוקתי''', לאנשים שטרם רכשו יכולות והרגלים תעסוקתיים. המועדון מספק מסגרת מוגנת ותומכת לרכישת מיומנויות בתעסוקה.
:# '''מפעל מוגן''', בו עוברים המשתקמים הסתגלות דומה למפעל נורמטיבי, או תעסוקה המאפשרת הזדמנות תעסוקתית תומכת.
שורה 99:
* [[מודל הכוחות בשיקום הפסיכיאטרי]]
* [[פסיכולוגיה שיקומית]]
* [[שיקום תעסוקתימקצועי שלבבריאות נכי נפשהנפש]]
* [[ניהול מחלה והחלמה]]
* [[מודל ההחלמה]]