איזומר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
שורה 23:
'''[[סטריאוכימיה]]''', הענף החוקר את הסטריאואיזומרים, היא מהתחומים החשובים והמרתקים ב[[כימיה]]. לכיוון, ל[[זווית]] ולמיקום שבהם נפגשות שתי מולקולות בעת [[תגובה כימית]] השפעה מכרעת על הסבירות לקיומה של התגובה, וכן על התוצרים שיתקבלו, והסטריאוכימיה מנסה להתחקות אחר גורמים אלו. במאמר המוקדש לסטריאוכימיה קיים גם פירוט על החשיבות הרבה של הסטריאואיזומרים ב[[ביולוגיה]]. תגובה כימית נקראת [[סטריאוסלקטיביות|סטריאוסלקטיבית]] אם נוצר במהלכה עודף משמעותי של אחד הסטריאואיזומרים.
 
כאשר בוחנים את האיזומרים המרחביים השונים, למושג '''[[סימטריה]]''' תפקיד חשוב. למולקולות סימטריות, אותן ניתן לחצות לשני חלקים זהים, לעולם לא יהיו איזומרים מרחביים. נסתכל על אטום ה[[פחמן]], האטום החשוב ביותר בתרכובות אורגניות. פחמן מסוגל ליצור ארבעה [[קשר קוולנטי|קשרים קוולנטיים]] עם אטומים אחרים. אם לאטום פחמן מסוים קשורים ארבעה אטומים '''שונים''' או קבוצות '''שונות''', הרי שבאטום זה '''לא''' קיימת סימטריה. אטום הפחמן של '''דיכלורומתאן''', בתמונה משמאל, מהווה דוגמה מנוגדת, כיוון שהוא סימטרי; ניתן להעביר מישור (בין שני אטומיםאטומי הכלור, למשל) ולחצות את המולקולה לשני חלקים זהים לחלוטין. לדיכלורומתאן, לפיכך, לא יכולים להיות איזומרים מרחביים; אם ננסה לשנות את סדר האטומים (למשל: להחליף בין המיקום של אטום כלור ואטום [[מימן]]), תמיד נקבל '''מולקולות זהות''', אותן ניתן להניח האחת על השנייה כך שהן יחפפו לגמרי.
 
קריטריון חשוב נוסף הוא תמונת ה[[מראה|ראי]] של מולקולות. למולקולות אסימטריות יש, כאמור, איזומרים מרחביים. לעתים שני איזומרים כאלו מהווים בבואת ראי האחד של השני, ולעתים לא. מולקולה שלה בבואת ראי, ושהיא ובבואת הראי אינן חופפות האחת את השנייה (בדומה לידיים), מכונה [[כיראליות (כימיה)|כיראלית]] ('''Chiral'''); מולקולה סימטרית, שבבואת הראי שלה היא למעשה מולקולה זהה (ניתן לחפוף ביניהן), מכונה '''אכיראלית'''. בהתאם לכך נחלקים כל האיזומרים המרחביים לשני סוגים: