ג'ובאני ג'נטילה – הבדלי גרסאות

משנתו הפילוסופית של ג'נטילה ממשיכה את תורתו של [[הגל]]. ואולם, שלא כהגל ג'נטילה סבר שהמחשבה אינה מתייחסת רק למושגיםל[[מושג]]ים אלא שיש מחשבות שהן בבחינת 'פעולה טהורה', כלומר, ביטויים של הרוח הממתממשיםהמתממשים באמצעים שאינם ניתנים לתיאור במסגרת מושגים רעיונות. מכאן חשיבותן של הדתה[[דת]] (אף שג'נטילה עצמו לא היה אדם מאמין) והאמנותוה[[אמנות]] כגילויים של הרוח שאינם מבטאים מושגים או רעיונות. המדינה, כביטוי תבוני עליון של '[[רוח האומה]]' משמשת מסגרת פוליטית לכל אותם ביטויים. ברוח תורת הגל סבר כי הפרט אינו מתמצה באינדיבידואליותב[[אינדיבידואליות]] מבודדת, אלא מתממש רק כחלק מן הקולקטיבה[[קולקטיב]] הלאומי. האחדות ה'אורגנית' של הקולקטיב הייתה בעיני ג'נטילה גם למפתחמפתח לפתרון בעיות חברתיות. מכיוון שהפרטים בחברה אינם שווים, השאיפה להחיל עליהם את השוויוןה[[שוויון]] הפורמלי איננה מעשית ואיננה צודקת. במקום זאת צריכות הבעיות החברתיות - במיוחד [[סכסוכי עבודה]] - להיפתר מתוך גישה של "אורגנית", כלומר, מתוך סולידריות לאומית,. גישה זו מושגת באמצעות מעורבות של המדינה, המייצגת את האחדות האורגנית הזאת.

ג'נטילה הפך להוגה הדעות הרשמי של ה[[לאומנות]] האיטלקית ומאוחר יותר לתומכו הרוחני של ה[[פשיזם]]. הוא היה לסופר הצללים של כתביו הרעיוניים של מוסוליני, כששניהם מגדירים את ג'נטילה בתואר "הפילוסוף של הפשיזם". הערך "פשיזם" באנציקלופדיה האיטלקית, שמוסוליניש[[מוסוליני]] חתום עליו, נכתב למעשה על ידי ג'נטילה.

בשנים שלאחר מכן נטל ג'נטילה חלק פעיל ביותר בפעילות האינטלקטואלית הממלכתית ב[[איטליה הפשיסטית]]. מאמצע שנות השלושים ירדה קרנו, במיוחד לנוכח נטייתו של מוסוליני לאמץ אל תוך הפשיזם יסודות של [[תורת הגזע]] ושל האנטישמיותה[[אנטישמיות]], שהיו מנוגדות למשנתו הלאומית-מדינתית של ג'נטילה. יש עדויות על כך שבזמן מלחמת העולם השנייה סייע למלומדים [[יהודים]] לברוח דרך איטליה ואף אירח אותם בביתו.

באפריל 1944 [[רצח|נרצח]] ג'נטילה על ידי [[המחתרת האנטי פשיסטית]]., כאשר שב מנסיעה לפירנצהל[[פירנצה]] שבה ביקש לשכנע את השלטונות לשחרר ממאסר כמה אינטלקטואלים אנטי-פשיסטיים.