קונסטנטין צ'רניינקו – הבדלי גרסאות

צ'רניינקו היה חולה מאוד כבר בהיכנסו לתפקיד בפברואר 1984, לאחר מות אנדרופוב. מחלתו הראשית הייתה [[נפחת]], מחלת ריאות שבאה לידי ביטוי בקוצר נשימה במאמץ הקל שבקלים. מחלה זו הקשתה על לבו, שעקב כך סבל מתפקוד לקוי. בנוסף הוא היה חולה [[צהבתהפטיטיס]] כרוני, שבעקבותיה התפתחה אצלו [[שחמת הכבד|שחמת]]. הטיפול בשחמת שלו היה מסובך עקב הבעיות בלב ובריאות. בהלוויה של אנדרופוב (שהוא עמד בראשה) נראה היה חלש מאוד. הוא התקשה להרים את ידו להצדיע כאשר הורידו את ארונו של אנדרופוב ובמצעד הכבוד לכבודו. בנוסף, הספדו על אנדרופוב על גג [[המאוזוליאום של לנין]] ב[[הכיכר האדומה|כיכר האדומה]] היה לא צלול, והורגשו נשימותיו התכופות. כתב שנכח בהלוויה תיאר את נאומו כ-"לחישות קפואות". הוא היה נעלם לתקופות מסוימות ומבלה זמן רב בבית חולים ובחופשות. הוא היה מופיע לטקסים קצרצרים ב[[קרמלין]], שצולמו ותוכננו כך שיהיה ניתן להסתיר עד כמה שניתן את בעיותיו ומגבלותיו. בשלושת החודשים האחרונים לחייו כמעט ולא עזב את [[בית החולים הקליני המרכזי]]. הופעתו האחרונה הייתה ב-28 בפברואר 1985, כשבועיים לפני מותו, כאשר קיבל את מכתבי ההמלצה שלו על כך שזכה ב"בחירות" במושב בפרלמנט. בטקס זה בקושי הצליח לקום ולקבל פרחים. ביום ראשון, [[10 במרץ]] 1985 בשעה 15:00 איבד את ההכרה ולבסוף מת בשעה 19:20 מ[[אי ספיקת לב]].