שגיאות מסוג I ו-II – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 16:
דחיית השערת האפס קרויה לעתים גם תוצאה חיובית, מכיוון שלכאורה הוכח בהצלחה קיומו של האפקט הנבדק. לכן שגיאה מסוג ראשון קרויה גם תוצאה חיובית שגויה (False positive). באופן דומה, שגיאה מסוג II קרויה גם תוצאה שלילית שגויה (False negative).
=== דוגמאות ===▼
==== דוגמא 1 ====
ניסוי לבדיקת השפעתו של [[פלואוריד]] על [[עששת]]:
* השערת האפס: הוספת פלואוריד למשחת שיניים אינה מגנה מפני עששת.
* השערה אלטרנטיבית: הוספת פלואוריד למשחת שיניים מגנה מפני עששת.
הניסוי יתבצע על ידי מעקב אחר נבדקים בשתי קבוצות, אחת משתמשת בפלואוריד, ואחת לא. החוקרים יכמתו את ההבדלים בהופעת עששת בין שתי הקבוצות, ויחליטו אם הם מהווים עדות מספקת לדחיית השערת האפס.
שגיאה סוג I תתרחש אם הם יסיקו שפלואוריד מועיל נגד עששת כשבמציאות הוא אינו מועיל. שגיאה מסוג II תתרחש אם הם יסיקו שפלואוריד אינו מועיל, כשלמעשה הוא מועיל.
==== דוגמא 2 ====
[[משפט פלילי]] אינו מבחן בדיקת השערות סטטיסטי, אך יש דמיון מתודולוגי, ולכן אפשר להמחיש את המונחים בעזרתו:
* השערת האפס: הנאשם אינו אשם.
* השערה אלטרנטיבית: הנאשם אשם.
במהלך המשפט יבחנו העדויות, ויוחלט אם יש בהם די כדי לדחות את השערת האפס בביטחון מעבר ל[[ספק סביר]].
שגיאה מסוג I תתרחש אם הנאשם יורשע למרות היותו חף מפשע, ושגיאה מסוג II תתרחש כאשר נאשם יזוכה למרות היותו אשם.
=== כימות ההסתברות לשגיאות ===
שורה 30 ⟵ 52:
הקטנת הסיכוי לשגיאה מאחד הסוגים על ידי הגדלת הסיכוי לשגיאה מהסוג האחר מקובלת כאשר לאחת השגיאות יש השלכות מסוכנות יותר מאשר לשנייה. לדוגמה, הסיכון באבחון שגוי של אדם בריא כחולה [[סרטן (מחלה)|סרטן]], בבדיקה ראשונית לגילוי סרטן, הוא בזבוז כספים וזמן בבדיקות מתקדמות וכן עגמת נפש. לעומת זאת אבחון שגוי של חולה סרטן כאדם בריא עלול לגרום למוות מהזנחה – תוצאה חמורה בהרבה.
▲=== דוגמאות ===
== ראו גם ==
| |||