מייקל פולן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה, הגהה: לא עדיף ללא יוד?
←‏קריירה: עריכה
שורה 16:
===ספריו===
[[File:Michael Pollan at TED.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מייקל פולן נואם ב[[ועידת TED]], {{כ}}2007]]
 
==== דילמת השפע ====
בספרו "דילמת השפע" (באנגלית: The Omnivore's Dilemma), מתאר פולן את ארבע הדרכים הבסיסיות לרכישת מזון בחברה המודרנית: המערכת התעשייתית המודרנית, [[מזון אורגני]] תעשייתי, החווה המספקת את צרכיה וה[[ציידים-לקטים]]. פולן מתחקה אחר כל אחד מתהליכים אלה, החל מה[[פוטוסינתזה]] בצמח, עבור בסדרת שלבי ביניים וכלה בשלב הסופי של הארוחה עצמה. לאורך הדרך, הוא טוען שיש מתח מובנה בין ההיגיון של הטבע לבין ההיגיון של החברה המתועשת, וכי הדרך בה אנו אוכלים מייצגת את היחס העמוק ביותר שלנו לעולם הטבע, הוא גורס שהמזון התעשייתי ממסמס יחסים וקשרים [[אקולוגיה|אקולוגיים]] מהמעלה הראשונה.
 
שורה 22 ⟵ 24:
}}
 
בתארו את שרשרת המזון התעשייתית מותח פולן ביקורת קשה על תעשיית החקלאות המודרנית וכותב כי עסקי האוכל איבדו קשר עם המעגלים הטבעיים של החקלאות. לעומת זאת בין משק החי והתבואה מתקיימים יחסים המסבים תועלת לשני הצדדים. ביקורתו של פולן על עסקי החקלאות מתמקדת בטענתו כי הללו עורכים שימוש מוגזם בתירס, החל מפיטום בקר ועד להפקה מסיבית של שמן תירס, סירופ תירס עשיר ב[[פרוקטוז]] ונגזרות תירס אחרות. הוא מתאר את המגרעות הקיימות לדעתו ב[[חקלאות תעשייתית]] ומחווה דעתו על ייצור [[מזון אורגני]] ועל אספקת מזון באמצעות ציד ולקט. הוא מטיל את האשמה על כתפיהם של האנשים הקובעים את החוקים, (כלומר:בכך פולן מכוון פוליטיקאיםלפוליטיקאים בוושינגטון, [[ביורוקרטיה|ביורוקרטים]] ב[[מחלקת החקלאות של ארצות הברית]], בעלי הון מ[[וול סטריט]] ו[[קונגלומרט (כלכלה)|קונגלומרט]]י חקלאות כמו ארצ'ר דניאלס מידלנד (Archer Daniels Midland). אותם הואפולן מכנה אותם "המערכת החקלאית שזורעת הרס בתפריטם, תזונתם ורווחתם של האמריקאים". פולן מוצא תקווה בחוות פוליפייס (Polyface Farm) של ג'ואל סלטין (Joel Salatin) ב[[וירג'יניה]], בה הוא רואה [[קיימות]] לחוואות המסחרית. פולןבהמשך לפרסום הספר, השתתף פולן ב[[סרט תיעודי|סרט התעודי]] King Corn {{כ}}(2007).
 
==== הבוטניקה של התאווה: העולם מנקודת מבטו של צמח ====
בספרובספר "הבוטניקה של התאווה: העולם מנקודת מבטו של צמח"זה חוקר פולן את המושג של [[קו-אבולוציה]], במיוחד אבולוציות היחסים של האנושות עם ארבעה צמחים - [[תפוח]]ים, [[צבעוני]]ם, [[מריחואנה]] ו[[תפוח אדמה|תפוחי אדמה]]. הוא בוחן זאת מנקודות מבט כפולות: הן של בני האדם והן של הצמחים. הוא נעזר בדוגמאות שיתאימו ל[[ארכיטיפ]] של ארבע תשוקות אנושיות בסיסיות ומדגים כיצד כל אחד ממינים [[בוטניקה|בוטניים]] אלה גדל באופן בררני ו[[הנדסה גנטית|מהונדס גנטית]]. התפוח משקף את התשוקה למתיקות, הצבעוני את התשוקה ליופי, המריחואנה את התשוקה לשכרות, ותפוח האדמה את התשוקה לשליטה. בשלב הבא מגולל פולן את ה[[סיפר]] של ניסיונו עם כל אחד מהצמחים, מחקר אותו הוא שוזר עם מסע מעמיק בהיסטוריה החברתית שלהם. כל חלק מייצג מרכיב ייחודי לביות האנושי, או מה שפולן קורא "human bumblebee". פולן מתחיל בספורו של ג'וני אפלסיד (Johnny Appleseed) וממשיך במחקרו של פולן על זנים מורכבים של מריחואנה באמסטרדם ומגיע לשינוי ה[[פרדיגמה]] המבעית הגלום באפשרויות בתפוחי אדמה מהונדסים גנטית.
 
==== In Defense of Food: An Eater's Manifesto ====
ספרו של פולן In Defense of Food: An Eater's Manifesto, ראה אור ב-1 בינואר 2008 וחוקר את הקשר בין תזונאות (nutritionism) והתזונה המערבית, תוך שהוא מתמקד בעצות לתזונה נכונה שמספקת הקהילה המדעית. פולן מחזיק בדעה שצריכת שומנים ותזונה עתירת [[כולסטרול]] אינם מובילים לשיעור [[מחלות לב]] גבוה יותר ושראיית המזון כסך של מרכיבים מזינים הוא [[פרדיגמה]] לוקה בחסר. הוא מטיל ספק בהשקפה שהסיבה לאכילה היא לצורך שיפור הבריאות וגורס כי גישה זו אינה חובקת עולם וכי ישנן תרבויות שתופשות אוכל כדבר שמעניק הנאה, זהות וחיי חברה והוא סבור שגישה זו עשויה לגרום לבריאות טובה יותר. הוא מסביר מה שנראה כפרדוקס, שהnutritionism וכל המתכונת המערבית שבאמצעותה אנחנו אומדים בשכלנו את ערכו של האוכל יש בה יותר מהתמסרות דתית ואופנתית ל[[מיתולוגיה]] של פתרונות פשוטים מאשר למסקנה משכנעת ומהימנה של מחקר מדעי שלא ניתן להפריכו. פולן מקדיש את שארית ספרו לביאור שלושת משפטיו הראשונים: "אכול אוכל. לא יותר מדי. בעיקר צמחים." הוא טוען שרוב המוצרים שהאמריקנים רוכשים ב[[מרכול]]ים, בחנויות המזון המהיר ובמסעדות אינם למעשה אוכל. עצתו היא לאכול אותם דברים שהדור של סבתו זיהה אותם כאוכל.
 
==== Food Rules: An Eater's Manual ====
ב-2009 פורסם ספרו האחרון, "Food Rules: An Eater's Manual". בספר הוא מציג גרסה מסכמת של ספריו הקודמים, כאן הוא מנסה לספק מתכון פשוט לאכילה בריאה. הספר מחולק לשלושה חלקים בהם הוא מסביר את העקרונות של: "אכול אוכל. לא יותר מדי. בעיקר צמחים." הספר כולל כללים כמו: "תן לאחרים לטעום את האוכל שלך." או "ככל שהלחם לבן יותר, כך מותך מתקרב."