שגיאות מסוג I ו-II – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
הוספת מונחים קשורים |
||
שורה 55:
במאמרם משנת [[1933]] מתוארות שתי השגיאות ברשימה הממוספרת (I) ו-(II). בהמשך אותו מאמר הם מתייחסים לשגיאות כאל שגיאה מסוג I ומסוג II.{{הערה|שם=מאמרמקור}}
== מושגים קשורים ==
=== הטית פרסום ===
{{ערך מורחב|ערך=הטיית פרסום}}
תופעה ידועה בספרות המדעית היא שמחקרים שמקבלים תוצאה מובהקת סטטיסטית (כלומר שדחו את השערת האפס) הם בעלי סיכוי רב יותר להתקבל לפרסום מאשר מחקרים שלא קיבלו תוצאה מובהקת סטטיסטית. כתוצאה מכך יש שיעור גבוה מן הצפוי של פרסומים המכילים שגיאה מסוג I.
הסיבה לכך היא כדלהלן. נניח שכ-20 צוותי מחקר ברחבי העולם בודקים האם יש קשר בין [[טמפרטורה]] ושכיחות מחלת ה[[שפעת]]. כמו כן נניח לצורך הדוגמה שאין קשר. הצוותים פועלים באופן בלתי תלוי ומבלי להכיר זה את זה. הם דוחים את השערת האפס אם הם מקבלים מובהקות סטטיסטית של 5% או פחות. מכיוון שהנחנו שאין קשר בין שפעת וטמפרטורה, הרי שהסתברות לדחיית השערת האפס תהיי לפי סף המובהקות הסטטיסטית שנקבע: 5%. לכן סביר לצפות שאחד הצוותים יכריז על תגלית בשל שגיאה מסוג I, וזו התוצאה היחידה שתפורסם.
מכיוון שרק תוצאה זו תפורסם, נוצר מצג שווא כאילו נעשה רק ניסוי אחד והוא הצליח, בעוד שבמציאות הוא רק אחד מתוך 20, בדיוק השיעור הצפוי בהנחה שקשר אמיתי אינו קיים.
== ראו גם ==
| |||