ויקיפדיה

הסכם העברה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{עריכה|סיבה=בעיות פיסוק, ניסוח ועיצוב|נושא=ישראל|נושא2=היסטוריה}}
'''הסכם העברה''' ("טרנספר") היה הסכם שנחתם ב-[[25 באוגוסט]] [[1933]] בין ה[[גרמניה הנאצית|שלטונות הנאציים]] לבין [[הסוכנות היהודית]] במטרה להציללמכור [[נכסי דלא ניידי]], סחורות ורכוש, שבבעלות [[יהדות|יהודייהודית]] מב[[גרמניה הנאצית]] טרם יופקע בידי השלטונות, להעבירו ל[[ארץ ישראל]] ולאפשר ליהודי גרמניה להגר מגרמניהלעלות לארץ ישראל תוך שמירה על חלק מהונם.
 
==מפגש אינטרסים==
הסכם "העברה" נחתם בשנת 1933 כתוצאה ממפגש אינטרסים בין השלטון ה[[נאציזם|נאציהנאצי]] שהיה מעוניין ביציאתם של יהודים מגרמניה, המוסדות [[ציונות|הציוניים]] שרצו להגדיל את מספרם של היהודים בארץ ישראלה[[עלייה]], [[יהדות גרמניה|יהודים תושבי גרמניה]] שרצו להציל חלק מרכושם לפני הפקעתו על ידי השלטונות, ושלטונות [[המנדט הבריטי]] שהיו מעוניינים בהשקעות הון בפלשתינהב[[פלשתינה-א"י]] וכביטוי לרצונם זה לא גרעו את [[סרטיפיקט|רישיון העלייה]] שהוקצה לעולה בעל הון העולה על 1,000 לירות שטרלינג ממכסת הסרטיפיקטיםהרשיונות שהקציבושהוקצתה ל[[עלייה]]לעלייה יהודית.
 
===האינטרס של גרמניה הנאצית===
בתקופה שבין עליית הנאצים לשלטון עד לפרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] המדיניות האנטי יהודית בגרמניה ראתה בחיוב הגירת יהודים מגרמניה החוצה.{{ש}}
ההסדר גם אפשר לנאצים גם להתמודד עם החרם[[חרם הכלכליכלכלי]] שניסו [[יהודי ארצות הברית]] להטיל על [[סחר חוץ|סחר החוץ]] של גרמניה כתגובהבתגובה לחרםלמגבלות הכלכליהכלכליות שהנאצים הטילו על היהודים. חרם של יהדות אמריקה לא עצר את הסחר הבינלאומי של גרמניה הנאצית, אבל גרם לקשיים, הסדר ההעברה אפשר לנאצים לשכנע את יהודי ארצות הברית ואלו שהושפעו מהם להפסיקו, ובכך שיפר את מצבת יתרות מטבע החוץ הגרמני.{{ש}}
בנוסף, נהנו הגרמנים מחלקם בהסכם, באותה תקופה עדיין ייחסוכיבדו כבוד לנושא הבעלותבעלות על הרכוש[[רכוש פרטי]] וההסכם אפשר לגרמנים לקבל רכוש רב במחיריםבמחיר הנמוך מ[[מחיר נמוכיםהשוק]].
 
===האינטרס של יהודי גרמניה===
אחת המגבלות החמורות שהוטלו על יהודי גרמניה היה האיסור על הוצאת [[כסף (אמצעי תשלום)|כספים]], איסור שגרם למשפחות להסס האם לעזוב, גם כשהייתה אפשרות, כי חששו מחיים ללא אמצעי קיום.
 
ההסכם אפשר ליהודים שרצואזרחי להגרגרמניה שרצו מגרמניהלעלות לארץ ישראל להציל חלק מרכושם. בנוסף, אפשר ההסכם לבעלי הון לקבל [[סרטיפיקט]] בסטאטוסבמעמד של בעלי הון העולה על 1,000 [[לירה שטרלינג|לירות שטרלינג]] מבלי שתיגרע מכסת רשיונות העלייה הכללית שקצבו הבריטים לעלייה יהודית.
 
===האינטרס של המוסדות הציוניים===
שורה 23:
 
==ההסכמים==
'''ההסכם הראשון''' מבין הסכמי ההעברה נחתם במאי [[1933]] בין חברת [[הנוטע]] לבין הגרמנים, הסכם זה היה פרי תיווכו של [[סם כהן]], עסקן [[יהודי]]-[[גרמני]] ולכן נקרא "ההסכם של סם", בהסכם זכתה חברת הנוטע בזכיון בלעדי על ביצוע העברות רכוש עד לסך מיליון [[מארק גרמני]] מ[[גרמניה]] ל[[ארץ ישראל]], כך שהכספים הופקדו לזכות חשבון חברת "הנוטע" בגרמניה, והיא דאגה לבצע רכישותל[[רכש]] ציוד ולשלוח אותןושילוחו לארץ ישראל.
 
'''חתימה על ההסכם השני:''' עקב לחצים מצד [[ההסתדרות הציונית העולמית|ההסתדרות הציונית]] ו[[הסוכנות היהודית|הסוכנות]] על חברת הנוטע שיזמה את ההסכמים, והרצון הגרמני שגם גופים הקשורים לשלטון יהנו מהעמלות, הוחלט לשתף את גופי [[אוצר התיישבות היהודים]] הציוניים ואת ה[[טמפלרים (תנועה)|טמפלרים]], ולכן ב-[[18 ביולי]] 1933 נחתם הסכם חדש בו נקבע כי הפקדת הכספים בגרמניה תיעשה לחשבון משותף של [[בנק אנגלו-פלשתינה]] ושל בנק הטמפלרים ("טמפלר בנק"). בנוסף, הוגדל היקף העברת הכספים לשלושה מיליון מרק,
שורה 32:
ב-[[25 באוגוסט]] 1933, נחתם "הסכם בין מיניסטריון הכלכלה הממשלתי הגרמני לבין אנגלו פלשתינה בע"מ בדבר העברת סך 3 מיליונים מארק לארץ ישראל"
 
'''מהות ההסכם:''' ההסכם חל על אזרחים גרמנים תושבי גרמניה שהם "בני הגזע היהודי" ומהגריםמקרב לארץאזרחי ישראל (ובנוסףגרמניה, יהודיםהמתגוררים בגרמניה או הנמצאים באופן זמני מחוץ לגבולות גרמניה, אך שלאלא ויתרו על רישום מקום מגורםמגוריהם בגרמניה) ומהגרים לארץ ישראל.
 
בהסכם יש אבחנה בין יהודים המהגרים מגרמניה לארץ ישראל באופן מיידי לבין אלה המהגרים לאחר זמן מה.
המהגרים מיידית צריכים להגיש בקשה מתאימה, חלק מהכסף יועבר לגופי ההעברה והיתרה תוכנסתופקד לזמן מה לזכות חשבון מיוחד מספר 1 של ה"טמפלר בנק" המתנהל ב[[רייכסבנק]].
אלו שמתעתדים להגר בזמן כלשהו בעתיד יפקידו את כספם (מוגבל לסכום מקסימלי של 50 אלף מרק) לזכות חשבון מיוחד מספר 2 של ה"טמפלר בנק" המתנהל ברייכסבנק, עקרונית הפיקדון נותר מוקפא עד לעלייתו של המפקיד לארץ ישראל, אולם ניתן היה לרכוש בכספים אלו אדמות, וכן לבצע השקעות מוגדרות ומאושרות מראש, וזאת על מנת להבטיח מקורות הכנסה למהגרים לכשיהגרו.
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הסכם_העברה"