תרופות נוגדות יתר לחץ דם – הבדלי גרסאות

* משתנים הדומים לתיאזידים (אינדאפמיד, מתלוזון)

* משתנים מסוג אוגרי [[אשלגן]] - כגון אמילוריד, ספירינולקטון

 

טיפול באמצעות משתנים לרוב הוא בגדר טיפול קו ראשון בחולים עם יתר לחץ דם או כשילוב עם תרופה אחרת ליתר לחץ דם. תיאזידים הם משתנים המפחיתים ספיגה מחדש של [[נתרן]] בגוף על ידי הגברת הפרשתו בשתן ולטווח הארוך הם מביאים גם להרחבת כלי דם. מדובר בתרופה זולה, יעילה ולרוב בטוחה יחסית. מינון גבוה מומלץ פחות, זאת כיוון שתופעות הלוואי יכולות להיות [[היפוקלמיה]], תנגודת ל[[אינסולין]] ועליה ב[[כולסטרול]]. לכן, במידה ונדרשת הורדה נוספת של יתר לחץ הדם, ניתן לבחור בקומבינציה של משתני תיאזיד ותרופות כגון [[מעכבי ACE]] או [[חוסמי בטא]] למשל. משתנים נוספים הם אוגרי אשלגן כגון אמילוריד וטריאמטרן והם בעלי השפעה פחותה יחסית על הורדת לחץ הדם אולם ניתן להשתמש בהם בשילוב עם תיאזידים כדי להימנע מתופעות לוואי הכוללות היפוקלמיה. [[משתני לולאה]] אינם משמשים לרוב קו ראשון בטיפול ביתר לחץ דם, אלא נשמרים עבור חולים עם בצקות ואגירת נוזלים וכן [[אי ספיקת לב]] וירידה בשיעור הסינון הכלייתי.