ההגליות האשוריות – הבדלי גרסאות

נתוני הסקרים [[ארכאולוגיה|הארכאולוגיים]], תואמים את הכתובות האשוריות: אזור הגליל התחתון התרוקן באופן משמעותי מיושביו בסוף המאה השמינית לפנה"ס, ובמשך המאה השביעית ואולי גם במאה הששית היה האזור שומם. גם בחפירות [[תל חצור|חצור]] וכנרת (עיר עתיקה בצפון מערב הכנרת), יש עדויות על חורבן כבד שהתרחש בשתי הערים וכן חלה ירידה משמעותית באוכלוסייה או אף עזיבת המקום לתקופה ארוכה. תגלת פלאסר השלישי ויורשיו לא ערכו הגליות לחבלי הגליל שסופחו - כנראה הדבר נובע ממעמדו השולי של האזור במסגרת האימפריה האשורית וכן מהפוטנציאל הכלכלי הדל של חבל הגליל התחתון. [[תל מגידו|מגידו]], בירת הפחווה, נבנתה מחדש והוקמו בה [[ארמון]] ה[[מושל]] ורבעי מגורים מתוכננים, והובאו אליה גולים. האשורים, כנראה נהגו כך גם במקומות נוספים - בתחום קיבוץ [[איילת השחר (קיבוץ)|איילת השחר]], ליד [[תל חצור]], התגלה מבנה שלטוני אשורי. אבל, רוב שטחי הגליל נותרו שוממים, והאשורים הסתפקו בהגליית תושביהם, שעשויים היו להתמרד ולגרום קשיים לממלכתם.

 

שמו המקורי היה אולוליו, אך שמו המלכותי היה שלמנאסר. בימי אביו שימש כמושל זימירה שב[[פניקיה]]. עלה לשלטון בכ"ה בטבת בשנת 727 לפנה"ס. בשנת 725 לפנה"ס שלמנאסר ערך מסע נגד [[צור]]. לעזרתו באו מלכי [[צידון]], [[עכו]], ואושו (צור היבשתית), שהיו כפופים לאשור. אנשי צור גברו עליו בקרב ימי ולקחו 500 איש בשבי, ומאוחר יותר הוציאו את כולם להורג. ניצחון הצורים וירידת קרנו של שלמנאסר, היו כנראה הסיבה לכך ש[[הושע בן אלה]] מלך ישראל החליט אף הוא למרוד במלך אשור בשנת 724 לפנה"ס, וכרת ברית עם סוא מלך מצרים והפסיק להעלות מס למלך אשור. המצרים לא באו לעזרת הושע ושלמנאסר עלה לשומרון והחריבה סופית בשנת 722 לפנה"ס. שלאמנאסר הגלה את תושבי שומרון לאשור, זאת לאחר שחלק מתושבי ממלכת ישראל כבר הגלה תגלת פלאסר. בזמן דיכוי המרד שלמנאסר מת מוות טבעי, או הורעל בי"ב טבת לפי המקורות האשורים ועל כסאו עלה סרגון השני.