חשמלית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה, קישורים פנימיים |
עריכה |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
[[קובץ:Halle ad Saale Strassenbahn.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חשמלית משוחזרת ב[[גרמניה]], מחוברת לכבלי חשמל עיליים באמצעות קשת הזנה חשמלית]]
[[קובץ:CLRVs 4049 and 4090 Eastbound on King.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חשמליות ב[[טורונטו]], [[קנדה]], ב-[[2008]], ממתינות בנתיבי תנועת כלי הרכב האחרים]]
'''חשמלית''' היא כלי [[תחבורה ציבורית]] הנעה על [[מסילת רכבת|מסילה]] ברחובות [[עיר|ערים]]. אף שהיא נעה על גבי מסילה, תנועתה משולבת בתנועת כלי רכב אחרים הנעים במקביל או חוצים את המסילה. רובן המוחלט של החשמליות מונעות באמצעות [[חשמל]], ומכאן שמן, אף שכלי תחבורה דומים הונעו גם באמצעות [[סוס]]ים, [[קיטור]], [[גז]], [[כבל]]ים ועוד.
שורה 18:
==היסטוריה==
[[קובץ:
[[קובץ:Cable Driving Plant, Designed and Constructed by Poole and Hunt, Baltimore, MD.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוגמה לתחנת הנעה של קו טראם המונע באמצעות כבל, כפי שפורסם ב-[[1882]] ב[[בולטימור]] על ידי יצרן של מערכת כזו]]
[[קובץ:Schynige Platte diamond pantograph.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פנטוגרף רכבות]] בצורת יהלום, בחשמלית ב[[שוויץ]]]]
שורה 29:
בסוף המאה ה-19 נעשו ניסיונות להנעת קרונות באמצעות כמה סוגי גז, למשל גז של [[נפטא (תזקיק)|נפטא]] או של [[פחם]]. הטראם הראשון נע ב-[[1886]] בפרבר של [[מלבורן]], [[אוסטרליה]]. שיטות הנעה נוספות התבססו במקרים בודדים גם על [[מנוע בנזין]] ו[[מנוע דיזל|דיזל]]. לעומתם, הניסיונות להנעה באמצעות חשמל זכו להצלחה רבה והפכו לשיטת ההנעה הנפוצה החל משנות ה-80 של המאה ה-19. מתוך שלוש שיטות להזנת החשמל לקרון, שיטת ההזנה באמצעות כבלי חשמל עיליים הפכה לנפוצה ביותר. הנעה באמצעות [[סוללה חשמלית|סוללות]] נכשלה עקב חוסר היעילות של סוללות באותה התקופה, והנעה באמצעות חשמל שהוזרם במסילה עצמה נכשלה בגלל הסיכון הבטיחותי של [[התחשמלות]] הולכי רגל.
ניסיון ראשון להנעת קרון סוסים באמצעות חשמל היה ב[[סנקט פטרבורג]] ב-[[1880]]. שנה אחר כך בוצע ניסוי דומה ב[[ברלין]] על ידי [[ארנסט ורנר פון סימנס]], שהתבסס על חשמל במסילה עצמה, אך עקב בעיות הבטיחות הוא הוחלף בסביבות 1890 בכבל עילי המזין את הקרון בחשמל באמצעות
בתחילת המאה ה-20 המשיך הגידול העקבי במספר הערים ובאורך המסילות של מערכות החשמליות. עם זאת, ההתקדמות ב[[מנוע בעירה פנימית|מנועי בעירה פנימית]] ובמיוחד בהתאמתם לאוטובוסים, החלה להוות תחרות לחשמלית. התגברות השימוש באוטובוסים בין [[מלחמת העולם הראשונה]] ל[[מלחמת העולם השנייה]] עצר את פיתוח החשמלית וערים רבות נמנעו מלהוסיף קווים חדשים. גם גידול השימוש בכלי רכב פרטיים תרם לירידה בפופולריות של חשמליות ושל תחבורה ציבורית בכלל. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] אף החלה בארצות רבות מגמה של פירוק קווי חשמלית. ב[[מנצ'סטר]] באנגליה לדוגמה, ננטשה המערכת לחלוטין ב-[[1949]], ובערים אחרות נרכשו קווי החשמלית על ידי חברת האוטובוסים המקומית, רק כדי לפרק אותה לאחר מכן, כפי שקרה לדוגמה ב-[[1960]] ב[[סוונסי]] בוויילס.
|