|
==היסטוריה==
[[תמונה:Discobulus.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[זורק הדיסקוס]] מאת [[מירון (פסל)|מירון]]]]
[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגים]] מעריכים שבני אדם קדמונים עברו את חייהם בעירום מלא באופן טבעי. ההסבר השכיח לכיסוי הגוף ב[[עור (חומר גלם)|עורות]] בעלי חיים ובצמחים הוא שהוא נועד להגן עליו מפני [[חום (פיזיקה)|חום]], [[קור (תחושה)|קור]] ו[[גשם]], במיוחד כשבני האדם היגרו לארצות עם [[אקלים]] שונה. מטרות אפשריות אחרות לביגוד הן [[כישוף]], [[קישוט]], [[פולחן]] או יוקרה, ומאוחר יותר הם התגלו גם כיעילים למטרות הגנה על הגוף. מכיוון שעורות וצמחים מתכלים במהירות, לא קיימות עדויות ישירות להתפתחות הבגדים הראשונים. עם זאת, מחקרים חדשים של [[כינים]] מצביעים על כך שבגדים החלו להיות נפוצים בחברה האנושית לפני כ-70,000 שנה.{{הערה|1=קט ארני, [http://news.bbc.co.uk/2/hi/science/nature/3142488.stm מאמר] באתר BBC News (אנגלית)}} ישנם אנתרופולוגים הסבורים כי ה[[הומו הביליס]] ואף ה[[הומו ארקטוס]] השתמשו בעורות בעלי חיים לשם הגנה, ולפיכך שורשי הביגוד מגיעים עד למיליון שנה לפני ימינו.{{הערה|1=ג'ו סניד, [http://www.mines.edu/fs_home/jsneed/courses/LISS.380-83/LISS.380/syllabus/week.1/session.2/erectus/index.shtml מאמר] באתר בית הספר למכרות, קולורדו}} לא ידוע מתי טעמי צניעות החלו להשפיע על מנהגי הלבוש האנושיים. ספר [[בראשית]] מתאר שינוי זה שעבר על [[אדם וחווה]] ב[[גן עדן]] כתוצאה של האכילה מ[[עץ הדעת]]: {{ציטוטון|וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם; וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת|{{תנ"ך|בראשית|ג|ז|קצר=כן}}}}.
ב[[יוון העתיקה]] התפתח אידאל של גוף האדם החטוב והעירום, והיה פופולרי בעיקר בקרב ספורטאים. בתחרויות [[ספורט]] התחרו המתמודדים בעירום מלא ובענפים מסוימים כגון [[היאבקות (ספורט)| האבקות חופשית]] משוחים בשמן כדי להגן על גופם מפגיעות ולהקשות את אחיזת היריב בגוף. במרבית התחרויות הצפיה והשתתפות של נשים הייתה אסורה והעירום נתפס בעיקר לצרכים פרקטיים והאדרת חוסנו הגופני של המתמודד. עירום נשי שנחשב מיני, היה נפוץ בעיקר בדמויות של אלות אך אינו נחשב כ[[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]] וציורים המתארים מעשים מיניים ו[[יחסי מין]] בין גברים לנשים או קטינים ומבוגרים היו מקובלים.
[[רומא העתיקה]] ירשה חלק מהתרבות היוונית העתיקה, אך היה לה יחס שונה לעירום. עירום פומבי נחשב לא ראוי, מלבד במקומות מסוימים כמו [[בית מרחץ|בתי מרחץ]], שבמקור יועדו לשני המינים. בתחרויות [[גלדיאטור]]ים שהתפתחו בתרבות הרומית הלוחמים היו חמושים בכלי נשק ובמגנים, אך עירומים לחלוטין או באופן חלקי. כשה[[נצרות]] החלה להתפשט ב{{ה|מאה הרביעית}}, תחרויות הגלדיאטורים נעלמו והרומים החלו לראות בעירום חטא.
ב[[התקופה הוויקטוריאנית|תקופה הוויקטוריאנית]] עירום בציבור נחשב למגונה. בנוסף להפרדת [[חוף רחצה|חופי הרחצה]] לפי מינים, נעשה שימוש ב[[קרון רחצה|קרונות רחצה]] כדי להסתיר את הגוף העירום. בתחילת [[המאה ה-20]] חשיפת פטמות הגבר נחשבה לא ראויה בחלק מחופי הרחצה.
במדינות הנורדיות, שחייה בעירום בנהרות ובאגמים הייתה מסורת פופולרית. בקיץ הלכו הרוחצים לבתי מרחץ שנבנו בחלקם מעל המים. בתחילה נועדו בתי מרחץ אלה לגברים בלבד, אך כיום יש בהם בדרך כלל חלקים נפרדים לגברים ולנשים.
==בתרבות המערב==
|
