הבדלים בין גרסאות בדף "בראשוב"

אין שינוי בגודל ,  לפני 4 שנים
מ
הגהה
מ (הגהה)
מ (הגהה)
שם העיר נגזר מהמילה ה[[פצ'נגית]] "barasu", שמשמעותה "מצודה". ה[[פצ'נגים]] הם [[עמים טורקיים|עם טורקי]] שחי באזור בסביבות [[המאה ה-11]] לספירה. ה[[רומנים]] וה[[מדיארים|הונגרים]] שהגיעו לאזור אימצו את השם. במאה ה-12 התיישבו בה סוחרים גרמנים מ[[סקסוניה]], שקראו לעיר "קרונשטאט". במאה ה-14 נבנתה [[חומה|חומת]] העיר.
 
בראשוב נוסדה ב-[[1211]] על ידי [[אביר|אבירים]] [[גרמנים]]. התיישבו בה גרמנים [[סקסונים]] שצאצאיהם היו במשך מאות שנים ה[[אוכלוסייה]] העיקרית של העיר ונתנו לה את אופייה הגרמני. ב[[המאה ה-6616|מאה ה-16]] תמכו מרבית תושבי העיר בתנועת [[הרפורמציה הפרוטסטנטית]], ובראשוב הייתה למרכז החדרת [[נצרות פרוטסטנטית|הנצרות הפרוטסטנטית]] ל[[טרנסילבניה]]. העיר נפגעה קשות ב-[[1689]] ב[[שריפה|דליקה]] גדולה שהחריבה חלק גדול ממנה. בסוף [[המאה ה-17]] שוחררה העיר מידי [[האימפריה העות'מאנית]] ועברה לידי [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]], ששלטה בה עד 1918. ערב [[מלחמת העולם השנייה]] מנתה אוכלוסיית העיר כ-62,000 נפש והייתה מורכבת משלוש קבוצות אתניות עיקריות: [[רומנים]], [[גרמנים]] ו[[מדיארים|הונגרים]]. כל קבוצה היוותה כשליש מהתושבים, והעיר החדשה נחלקה לשלושה [[רובע|רובעים]] בהתאם. עם תבוסת [[גרמניה]], עזבו את העיר רבים מהגרמנים וחלק מההונגרים, כך שכיום רוב התושבים רומנים. הגרמנים וההונגרים שנותרו נטמעו ברומנים, שמספרים בעיר גדל פי חמישה ויותר.{{הערה|1={{מאמר|[[משה ברור]]|ברשוב|[[האנציקלופדיה העברית]]|מילואים א'|תשכ"ז|725-724}}}} במהלך תקופה קצרה, בין [[1950]] ל-[[1960]], [[:קטגוריה:ערים על שם סטלין|שונה שמה של העיר]] על ידי [[היסטוריה של רומניה#התקופה הקומוניסטית|השלטונות הקומוניסטיים ברומניה]] ל־"Oraşul Stalin" – "עירו של [[סטלין]]".
 
בסמוך לבראשוב נמצאת עיירת ה[[תיירות]] הציורית [[פויאנה בראשוב]] המושכת אליה תיירים רבים מרומניה ומכל העולם. ב[[חורף]] פועל באזור אתר [[סקי]] וב[[קיץ]] ניתן להשקיף מפסגות הקרפטים אל עבר הנוף עוצר הנשימה.