אינסולין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
מ הגהה ותיקונים
שורה 4:
'''אינסולין''' הוא [[הורמון]] [[פפטידים|פפטידי]] [[אנאבוליזם|אנאבולי]] המופרש מ[[תאי בטא]] ב[[איי לנגרהנס]] שב[[לבלב]] אל [[מחזור הדם]].
 
מקורו של האינסולין הוא ב[[חלבון]] בשם פרו-אינסולין, שהוא חלבון ארוך שנחתך על ידי [[אנזים|אנזימים]] ספציפיים בשתי נקודות ויוצר בכך את הורמון האינסולין. ההורמון נאגר בגרנולות תוך תאיות ומופרש לזרם ה[[דם]], כשישנהכאשר ישנה עלייה ברמת ה[[גלוקוז]] בדם,. מצב שמתרחש זה מתרחש בעיקר לאחר ארוחה, ולכן האינסולין מכונה גם הורמון השובע.
 
לאינסולין השפעות מגוונות על רבות מ[[רקמות]] הגוף וברובן הוא מעודד תהליכים של בניית רקמה ואגירת אנרגיה בתא בצורה של [[שומן]] ו[[גליקוגן]]. השפעה נוספת חשובה של האינסולין היא יכולתו להגדיל את כמות [[קולטן|קולטני]] ה[[סוכרים]] בתאי [[שריר]] ובתאי [[שומן]], ובכך להגביר את ספיגת ה[[גלוקוז]] על-ידם.
 
חשיבות האינסולין מודגמת היטב במחלת ה[[סוכרת]] בה כשל בתפקוד או בהפרשת האינסולין יכול לגרום לתופעות לוואי בריאותיות חמורות וסיבוכים רבים.
 
לאינסולין שלושה תפקידים עיקריים בגוף: הוא גורם גדילה חשוב המעודד [[תא|תאים]] [[מיטוזה|להתחלק]], הוא הורמון המשפיע על תאים שונים [[התמיינות תאים|להתמיין]] לתפקידים שונים ובעיקר, התפקיד המשפיע ביותר על מחלת הסוכרת, תפקידו לשלוט על רמות "חומרי המזון" ב[[דם]] כגון [[סוכרוז|סוכר]], [[שומן|שומנים]] ו[[גופי קטון]] (חומרי מזון הנוצרים מפירוק של שומנים ו[[סינתזה (כימיה)|סינתזה]] של תוצרי הפירוק, ב[[כבד]] בלבד, בעיקר במצבים של חסר חמור בגלוקוז בתאים ובעיקר ב[[מוח]] וב[[תא דם אדום|תאי דם אדומים]] שלא יכולים להשתמש ב[[חומצת שומן|חומצות שומן]] להפקת אנרגיה). את פעולתו זו משיג האינסולין בשתי דרכים עיקריות: