חיים מרדכי מרגליות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
שורה 3:
נולד לרב מנחם מאניש מרגליות, אב"ד ויטקוב, דינוביץ', לכוביץ וגריידינג. אחיו היה הרב [[אפרים זלמן מרגליות]]. למד אצל דודו הרב [[אלכסנדר סנדר מרגליות]]. נשא את בת אחיו ר' אליקים גציל פשקס מרגליות שהיה מחכמי ה[[קלויז]] ב[[ברודי]] והצטרף ללימוד בקלויז. ב[[תק"ס]] מונה כראב"ד [[ברסטצ'קה]] (ביסטריצקי) ואחר כך עבר לכהן כרב של קהילת [[דובנו]] שבה יסד [[בית דפוס]]. הוא תכנן להדפיס מהדורה חדשה של [[שולחן ערוך]] עם החיבור [[באר היטב]] שמלקט את פסקי האחרונים שקמו מאז כתיבת השו"ע עד ימיו, חיבור משלו בשם "שערי תשובה" המביא את דברי הפוסקים שלא הובאו ב"באר היטב" כולל רבים מחכמי הספרדים, והגהותיו של אחיו ר' אפרים זלמן ל[[שו"ע]] בשם "יד אפרים". יש אומרים שאחיו סייע לו בכתיבת חיבורו כפי שרואים במספר מקומות בחיבור שמפנה ל"יד אפרים"{{הערה|וכן ראו [[שדי חמד]], כללי הפוסקים ט"ו, כ"ח; "משפט צדק", סוף הספר.}}
 
הכרך הראשון של הספר שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים, הודפס לראשונה בדובנא בשנת תקע"ט. בהקדמה כותב המחבר כי הוא מעלה לדפוס את ארבעת חלקי שולחן ערוך עם באר היטב, שערי תשובה ויד אפרים.
הדפסתבסופו "שערישל תשובה"דבר החלהעלה בשנתלדפוס תק"ףרק חיבורו על חלק אור החיים, אולםמסופר כי באמצע ההדפסה פרצה שריפה בבית הדפוס שכילתה הרבה מהציוד והספרים. ר' חיים מרדכי שקיווה לשלם את חובותיו ממכירת הספרים, עזב את דובנא בלב שבור וחובות גדולים ושב לברודי שבה נפטר. יש אומרים שנפטר בשנת תקפ"ג אולם כנראה היא איננה נכונה). לאחר פטירתו, השליםהמשיך אחיו את ההדפסה, והספרעל יצאחלק אור החיים, לאורשהושלם בשנת [[תקפ"ה]] ([[1825]]). ה"שערי תשובה" מודפס ברוב המהדורות של שו"ע [[או"ח]], כולל במהדורות עם ה[[משנה ברורה]].
 
כרב תיקן תקנות שונות לבני הקהילה. עסק במסחר כדי לא להתפרנס מהרבנות. השתתף בוועידות רבנים שונות שנערכו ברוסיה.