חיי אדם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יהודה לענד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
יהודה לענד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
||
שורה 7:
היו גם שערערו על מעמדו של הספר בטענה כי בזמן כתיבתו עסק המחבר במסחר ולא כיהן בפועל כמורה הוראה. רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בספרו [[שדי חמד]] דוחה טענה זו ומונה שורה ארוכה של גדולי תורה שראו ברבי אברהם דנציג פוסק בר סמכא. רבי אברהם דנציג עצמו מסביר את עיסוקו במסחר, ומדוע אין זה אומר שהוא לא ראוי, בהקדמתו לספרו "חכמת אדם"{{הערה|על הקדמה זו מתבסס גם שירו של [[אהרון רזאל]] "דעתי עליה"}}.
המהדורה הראשונה הודפסה בשנת [[ה'תק"ע]] בעילום שמו של המחבר. המהדורה השנייה הודפסה בשנת [[תקע"ט]], לאחר שמצבו הכלכלי של הרב דנציג הורע והוא נאלץ להתמנות למורה הוראה ב[[וילנה]]. במהדורה זאת גילה את שמו. מאז זכה החיבור לעשרות מהדורות, אולם בחלקן הרשו לעצמם המדפיסים לשנות ולהגיה כהבנתם.{{הערה|1=[[אורי דסברג]], [http://www.moreshet.co.il/sedra/UploadFiles/shabat/1180.pdf "אל תוסיפו ואל תגרעו" - על התגלגלות המהדורות השונות של הספר], עלון "[[שבת בשבתו]]" ואתחנן, תשס"ז, על פי א"י גולדראט, "סיני" עא}} הספר היה מספרי לימוד ההלכה המרכזיים של [[יהדות אשכנז]] [[יהדות אורתודוקסית|האורתודוקסית]] במאות ה-19 ו[[המאה ה-20|ה-20]], החל ממחצית השנייה של המאה ה-20 נלמדת ההלכה למעשה בספר [[משנה ברורה]] שריכז את ספרי ההלכה שנכתבו לפניו וכולל ציטוטים רבים מספר חיי אדם.
הרב [[ברוך הלוי אפשטיין]] שיצא נגד ספרי קיצורי הלכות אמר על שם הספר "חיי אדם" בספרו "מקור ברוך" שבחר בשם טוב לספרו מכיוון שאף אחד לא יעשה קיצור מספרו שהרי אף אחד לא יקרא לספרו "קיצור חיי אדם". למעשה, ספר בשם "קצור מספר חיי אדם" יצא לאור כבר ב[[ה'תרי"ד|תרי"ד]] ([[1854]]) ב[[דפוס ראם|דפוס יוסף ראובן ראם]] שב[[וילנה]].
| |||