שערי תשובה (אורח חיים) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
שורה 3:
הספר הוא בעיקרו ליקוט מספרי ה[[שו"ת]]ים שקדמו לו בעניינים הנוגעים ל[[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]], ודבריהם לא הובאו במפרשים שקדמוהו. הספר כולל ליקוטים גם מספרים אחרים, לדוגמת ספרי [[קבלה]] ותלמידי [[האר"י]], וכן כולל מ[[חידוש|חידושי]] המחבר בעצמו, וכן הוספות מאחיו הרב [[אפרים זלמן מרגליות]] מ[[ברודי]], והפניות לספריו יד אפרים ובית אפרים.
 
הכרך הראשון של [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]], עם שערי תשובה נדפס לראשונה בדובנא בשנת תקע"ט. מהקדמותבהקדמות שנכתבו על ידי המחבר ואחיו, נראה שמדובר בחיבור שאמור היה בחיבורלכלול עלאת כל ארבעת חלקי השולחן ערוך.
 
הרב [[חיים מרדכי מרגליות]] נפטר בדמי ימיו ולא השלים את ההדפסה בחיו. יש אומרים בשל שריפה שפרצה בבית הדפוס.אך החיבור על חלק אורח חיים זכה להיות אחד משני חיבורים עיקריים (שערי תשובה ובאר היטב) המודפסים כמקשה אחת יחד עם ה[[משנה ברורה]].
שורה 10:
הרב [[אברהם צבי הירש אייזנשטט]] בהקדמתו לחיבורו [[פתחי תשובה]] על [[שולחן ערוך]] [[יורה דעה]] כותב כי חיבור השערי תשובה הושלם על ידי אח המחבר הרב [[אפרים זלמן מרגליות]].
 
בשדי חמד כללי הפוסקים סימן טו, פיסקה כח, דן בזהות המחבר. בהנחה ראשונית הוא כותב שהרב אפרים זלמן חיברו, שכך משמע להדיא מבכמהמכמה מקומות בהם מציין "כמו שכתבתי בשערי תשובה" וכן בשערי תשובה מציין מה שכתב בחיבוריו האחרים. עיי"ש שמביא הוכחות לכאן ולכאן.
בסופו של דיון כותב כי בהקדמת הרב אפרים זלמן לשערי תשובה, כותב להדיא שחיברו אחיו וגם אחר שהראהו חד צורבא מרבנן את דברי הפתחי תשובה דלעיל,יש לומר שהחיבור מידי שניהם נגזר ואין איתנו יודע איזה סימנים הם ממר ואיזה ממר.