גרסה מ־14:36, 11 באוקטובר 2015 עריכה בראנד (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית 16,794 עריכות יצירת דף עם התוכן "{{שם יפני\|קג'יאוקה}} {{חייל \|שם=סדמיצ'י קג'יאוקה{{ש}} 梶岡定道 \|תמונה=thumb\| \|כיתו..."		גרסה מ־14:48, 11 באוקטובר 2015 עריכה ביטול Botend (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית, מנטרים 46,909 עריכות תיקון קישור לפירושונים העריכה הבאה ←
שורה 3: \|שם=סדמיצ'י קג'יאוקה{{ש}} 梶岡定道 \|תמונה=[[~~File~~קובץ:Kajioka Sadamichi.jpg\|~~thumb\|~~200px]] \|כיתוב=אדמירל סדמיצ'י קג'יאוקה \|נולד=[[18 במאי]] [[1891]] שורה 18: \|תקופת שירות=[[1911]]-[[1944]] \|דרגה=[[תת-אדמירל]] \|תפקידים צבאיים=מפקד ספינת הקרב Nagara{{ש}}מפקד ספינת הקרב Kasuga{{ש}}מפקד ספינת הקרב Kiso \|מלחמות וקרבות=[[מלחמת העולם השנייה]] \|עיטורים= שורה 28: ==ביוגרפיה== קג'יאוקה נולד במחוז [[אהימה (מחוז)\|אהימה]], שב[[האימפריה היפנית\|אימפריה היפנית]]. בשנת [[1911]] התגייס ל[[הצי הקיסרי היפני\|צי היפני הקיסרי]], הוא למד ב[[האקדמיה הימית הקיסרית\|אקדמיה הימית הקיסרית]] ב[[הירושימה]], ושרת כ[[צוער (מעמד)\|צוער]] על סיפונה של הסיירת "אסו",{{הערה\|השם המקורי של הסיירת היה "באיאן", והיא נבנתה עבור [[הצי הרוסי הקיסרי]]. אולם נפלה בשבי היפני בתקופת [[מלחמת רוסיה-יפן]], והוכנסה לשימוש כספינת אימונים.}} ולאחר מכן על "טוקיווה". כמו כן שימש כנווט על סיפון "אקיצושימה". בשנת [[1924]] הועלה לדרגת סגן מפקד. ב[[דצמבר]] [[1935]] ניתן לו לפקד לראשונה על ספינת מלחמה, ה-"נאגארה", ומאוחר יותר על "קאסאגה", ו-"קיסו". ב[[נובמבר]] [[1940]] מונה לתת-אדמירל. ב-[[11 בדצמבר]] [[1941]] נשלח קג'יאוקה אל האי [[וייק (אי)\|וייק]], שבו היה בסיס [[ארצות הברית\|אמריקאי]]. לרשות קג'יאוקה עמדו ה[[סיירת קלה\|סיירות הקלות]] "יוּבּארי", "טֶנריוּ" ו"טאטסוטה;" ה[[משחתת\|משחתות]] "יאוי," "מוטסוקי," "קיסראגי," "הָיַאטֶה," "אויטֶה" ו"אסנאגי;" שתי ספינות פטרול (משחתות שהוסבו [[אד הוק]]) ושתי נושאות גייסות שנשאו 450 חיילים מ[[כוח הנחיתה הימי המיוחד]]. קג'יאוקה סבר שישנם באי 1,000 נחתים אמריקאים,{{הערה\|שם=פרט 117}} ואף על פי שמאוחר יותר טען שציפה להתנגדות קשה, חוקרים מודרניים סוברים שהוא פעל בחובבנות ורשלנות.{{הערה\|שם=פרט 117\|בריאן פרט, '''עד הסוף המר: סיפורי קרבות מפורסמים נגד כל הסיכויים''', תל אביב: יבנה, 2007. עמ' 117.}} המפקד האמריקאי [[ג'יימס דברו]], שהבחין בספינות, הורה לנצור אש ולפתות את האויב להתקרב. קג'יאוקה שלח את "יוּבּארי" קדימה, בעוד שאר הספינות פתחו באש. כאשר התקרבה יובארי אל טווח 4,000 המטרים של סוללת התותחים האמריקנית, הורה דברו לפתוח באש.{{הערה\|שם=פרט 118\|בריאן פרט, '''עד הסוף המר: סיפורי קרבות מפורסמים נגד כל הסיכויים''', תל אביב: יבנה, 2007. עמ' 118.}} יובארי ספגה אש כבדה, נפגעה קשה, ונאלצה לסגת. "הָיַאטֶה" בותרה לשניים,{{הערה\|שם=פרט 118}} וכעבור שעה נאלץ קג'יאוקה להורות על נסיגה.{{הערה\|שם=פרט 119\|בריאן פרט, '''עד הסוף המר: סיפורי קרבות מפורסמים נגד כל הסיכויים''', תל אביב: יבנה, 2007. עמ' 119.}} חלק מהספינות כבר החלו בהנחתת חיילים על החוף, כך שהנסיגה הפכה למסורבלת וקשה.{{הערה\|שם=פרט 119}} יתרה מכך, כאשר הבחינו האמריקאים שליפנים אין גיבוי של [[נושאת מטוסים]], פתחו בהפצצה אווירית ללא רחמים.{{הערה\|שם=פרט 119}} קג'יאוקה דיווח על הכישלון למפקדו [[שיגיושי אינואואה]].{{הערה\|שם=פרט 119}} ב-[[23 בדצמבר]] יצא קג'יאוקה להתקפה שנייה, הוא הפיק את לקחי המתקפה הראשונה, והצטייד בנושאת מטוסים.{{הערה\|שם=פרט 123\|בריאן פרט, '''עד הסוף המר: סיפורי קרבות מפורסמים נגד כל הסיכויים''', תל אביב: יבנה, 2007. עמ' 123.}} הוא הפציץ בברוטליות את האי כדי לרכך אותו לקראת המתקפה, וכוחותיו נחתו בלילה כדי להקשות על התותחים האמריקאיים לפגוע בהם.{{הערה\|שם=פרט 123}} הנחיתה על החוף הדרומי של האי וייק החלה בשעה 02:35, עם החפתן של שתי ספינות פטרול על ה[[שונית]] המקיפה את האי. במקביל, עלו נחתות נוספות על החוף באי וילקס. יחידות ההגנה האמריקאיות התפרסו במהירות בעמדותיהם, ופתחו באש על ספינות הפטרול שכעת צוותיהן היו עסוקים בפריקת הנחתים והיו למטרה נייחת במרחק 450 מטרים מהחוף. הספינות החלו לעלות באש וצוותיהן החלו יורדים מהספינה ביחד עם הנחתים, ובכך הוסיפו למספרם. לאחר לחימה עיקשת שנמשכה עד צהרי יום המחרת, נכנע חיל המצב האמריקאי.{{הערה\|[http://www.ibiblio.org/hyperwar/USMC/Wake/USMC-M-Wake-4.html The Fall of Wake 43-45]}}

סדמיצ'י קג'יאוקה – הבדלי גרסאות