בנה ביתך – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פרסומת |
|||
שורה 25:
כתוצאה משכונות "בנה ביתך" הוקמו שכונות בתים צמודי קרקע, כאשר קבלנים רכשו את כל שטח הקרקע שהוקצה לבנייה ובנו עליו שכונה שלמה של [[קוטג' (מבנה)|קוטג'ים]] (טור של וילות, בעלות קיר משותף בין זוג "דו-משפחתי" ועד שמונה, ב"אינגליש קוטג'" למשל ב[[עתלית]]) כאשר לכל בית כניסה נפרדת ושטח גינה.
הבנייה של צמודי קרקע, בין בשיטת "בנה ביתך" ובין בשכונות המושפעות מסגנון זה, פשטה בכל רחבי הארץ, ב[[פרוור]]י [[תל אביב]] ([[רמת השרון]], [[רעננה]], [[כפר סבא]] וכו'), ב[[מושב עובדים|מושבים]] ובמושבות ב"הרחבות" ב[[קיבוץ|קיבוצים]], בערי הפיתוח, ב[[יישוב קהילתי|יישובים הקהילתיים]] בתוך [[הקו הירוק]] ומעבר לו ואף בכפרים הערביים ודרוזים. בית ה"בנה ביתך" הפך לדגם היסוד של הבית הפרוורי הישראלי החל מאמצע שנות השמונים. שכונות "בנה ביתך" רבות הוקמו עבור אנשי [[צבא קבע]] ואף יישוב שלם ([[מכבים-רעות|רעות]])
[[סוציולוגיה|סוציולוגים]] רואים ב"בנה ביתך" פרויקט שקידם את ה"פופולריזציה של המותרות", בית פרטי מוקף גינה איננו עוד סממן של אליטה ותיקה ושל מעמד זעיר של מיליונרים אלא סממן של הצלחה [[קפיטליזם|קפיטליסטית]] של מעמד בינוני המודדת את איכות החיים במדדים של רמת חיים, ראווה והישגים חומריים נראים-לעין. ההשקעה המרכזית היא בבניית תדמית ולא בהשקעה לצורך נוחיות אישית.
| |||