ועידת קמפ דייוויד (2000) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה לשונית |
|||
שורה 52:
"מבחינה אינטלקטואלית אני מבין את ההיגיון שלהם. אני מבין שמנקודת מבטם הם ויתרו על 78% באוסלו, ועל כן כל השאר שלהם. אני מבין שמבחינתם התהליך הוא של דה-קולוניזציה ועל כן הם לא אמורים להתפשר, כפי שתושבי קונגו לא יתפשרו עם הבלגים. אני אפילו מבין שלשיטתם הם הלכו לקראתנו בכך שקיבלו את השכונות היהודיות בירושלים וחלק מההתנחלויות. אבל בסופו של דבר, אחרי שמונה חודשים של משא ומתן, אני מגיע למסקנה שאנחנו נמצאים בעימות עם תנועה לאומית שיש בה מרכיבים פתולוגיים קשים. זוהי תנועה עצובה מאוד. תנועה טרגית. אבל בלב לבה של הטרגדיה שלה נמצא חוסר היכולת להציב לעצמה יעדים חיוביים. בסופו של תהליך אי אפשר שלא להתרשם שיותר משהפלסטינים רוצים פתרון הם רוצים להושיב את ישראל על ספסל הנאשמים. יותר משהם רוצים מדינה משלהם, הם רוצים להוקיע את המדינה שלנו. במובן העמוק ביותר האתוס שלהם הוא אתוס שלילי.
זאת הסיבה לכך שבניגוד לציונות הם אינם מסוגלים להתפשר. כיוון שאין להם דמות של חברת העתיד שלהם שבעבורה כדאי להתפשר. על כן התהליך מבחינתם איננו של פיוס אלא של וינדיקציה. של תיקון עוול. של ערעור הקיום שלנו כמדינה יהודית".
==לאחר הוועידה==
| |||