מוסטפא בארזאני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Jilfi (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Jilfi (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 39:
|תפקיד3=
}}
[[קובץ:M-barzani.jpg|ממוזער|מוסטפא ברזאניברזני]]
'''[[מולא]] מוסטפא ברזני''' (ב[[כורדית]]: '''Mela Mistefa yê Barzanî''', או: '''مسته فا بارزانی'''; [[14 במרץ]] [[1903]] - [[1 במרץ]] [[1979]]) היה מנהיג [[כורדי]], [[נשיא]]ה ומייסדה של מפלגת הכורדים הגדולה ביותר כיום ב[[עיראק]], [[המפלגה הכורדית הדמוקרטית]] ({{כ}}Kurdistan Democratic Party). ברזני הנהיג את המאבק המזוין למען [[אוטונומיה]] של [[כורדיסטן העיראקית]] מול משטר ה[[בעת']] ב[[עיראק]], ומול [[איראן]] בתקופת ה[[שאה]].
 
==תולדות חייו==
מוסטפא ברזאניברזני היה בנו החמישי של השייח' מוחמד ברזני ונכדו של השייח' סעיד ברזני.
 
ברזאניברזני קיבל את חינוכו היסודי ב[[ברזאן]], המשיך ללמוד ב[[טורקיה]] והשלים לימודי דת ב[[סולימאניה]]. בשנת [[1931]] החל את פעילותו במרד הכורדי יחד עם אחיו אחמד ברזני. ב-[[1935]] דוכא המרד הכורדי על ידי המשטר ב[[בגדאד]], והוא גורש לסולימאניה. ברזני נס מסולימאניה ב-[[1942]] וחידש את מאבקו לעצמאות הכורדים. לאחר שגם מרידה זו דוכאה ביד קשה על ידי המשטר, הוא נמלט עם כאלף מתומכיו ל[[איראן]], שם התגורר ב[[רפובליקת מהבאד]], הרפובליקה האוטונומית הכורדית שהוקמה בחסות ברית המועצות בכורדיסטן האיראנית ב-[[1946]]. כשהתפרקה רפובליקת מהבאד באותה שנה, נמלט עם תומכיו ל[[ברית המועצות]], תחילה ל[[באקו]], אחר כך ל[[טשקנט]], ולבסוף למוסקבה.
בעקבות הפיכת [[עבד אל-כרים קאסם]] ב-[[1958]], קיבל ברזני אישור לחזור לעיראק. הוא חזר לברזאן והחל להניח תשתית לפעילות נגד המשטר העיראקי. ב-[[1963]] החל ראש [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים |המוסד]] הישראלי דאז, [[מאיר עמית]], להדק את הקשרים החשאיים עם ברזני, ובמשך כעשר שנים העניקה [[ישראל]] לכורדים בעיראק סיוע צבאי. לאחר חתימת [[הסכם אלג'יר]] ב-[[1975]] בין [[השאה]] האיראני [[מוחמד רזה פהלווי]] ל[[סדאם חוסיין]] מהצמרת העיראקית, הסכם שהסדיר את מחלוקת הגבולות בין המדינות והבטיח את הפסקת הסיוע האיראני למורדים הכורדים, דוכא המרד בתוך שבועיים.