היציאה מן החומות – הבדלי גרסאות

* בנייה על ידי ארגון נוצרי הייתה לרוב למטרות דתיות מובהקות או למטרות חינוך, אכסון צליינים וסעד. כך למשל ניתן לראות את יוזמות "[[החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים|החברה הנוצרית הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים בארץ ישראל]]", אשר מטרות [[מיסיון|מיסיונריות]] הביאוה להקמת בית חולים (היום בית הספר האנגליקני) ואת "בית החברה המיסיונרית האנגלית" (היום נטוש), במטרה למשוך אליהם יהודים ולנצר אותם. כן נבנו כנסיות על ידי מסדרים קתולים או גופים נוצריים אחרים באתרי קודש נוצריים.

* בנייה על ידי גוף מדיני-דתי הייתה למטרת "קביעת יתד" מדינית והפגנת נוכחות, לרוב באצטלה לגיטימית לכאורה של סיוע לנוצרים מקומיים ולצליינים. דוגמה מובהקת לכך היא "החברה הפרבוסלאבית הרוסית", שנהנתה מפטרונות ה[[צאר]] והקימה את "מגרש הרוסים" ומבני ציבור נוספים לאורך [[רחוב הנביאים]]. המטרה המוצהרת הייתה לסייע לאלפי הצליינים הרוסים שפקדו את ירושלים, בעיקר בחג ה[[פסחא]], אולם אין ספק כי המיקום האטרקטיבי נועד גם להוות דריסת רגל במרחב הירושלמי.

 

מאפייניה העיקריים של הבנייה הנוצרית, עקב היותה לרוב ציבורית, היא מונומנטליות המשולבת בפונקציונליות. רוב האדריכלים היו נוצרים מקומיים, כמו [[קונרד שיק]] או [[תיאודור זנדל]], שיצרו מבנים מכובדים ומרשימים, דוגמת הטליתא קומי, בית רטיסבון ובית היתומים שנלר. מן הבנייה הנוצרית הפרטית לא השתמרו דוגמאות רבות (ביתו של פין ב[[טלביה]] נהרס), אך "בית תבור" ו"בית מחניים" בנויים בסטנדרטים גבוהים ועל גבי מגרשים גדולים למדי, עד כי ברבות השנים החלו לשמש שניהם כבתי ציבור. בתי המושבה הגרמנית, לעומת זאת, השתמרו יפה, ומשמשים עד היום כבתים פרטיים. הבנייה הנוצרית, הן הציבורית והן הפרטית, מתאפיינת באלמנטים אירופאים מובהקים עם השפעות אוריינטליות, דוגמת [[סימטריה]] בחזית, תריסי רפפה, גגות רעפים משופעים, "תפר שוליים" המדגיש את פינות הקיר, עיצובים וגילופים באבן ועוד. רוב המבנים הנוצרים נבנו בתוך מתחמים סגורים, כמו [[מגרש הרוסים]], שנלר ו[[המתחם הצרפתי]]. מיקום המבנים הנוצריים הוא בסמיכות לעיר העתיקה, לאורך ציר רחוב הנביאים או מעט רחוק ממנו (שנלר, טליתא קומי) ועל הר הזיתים, שם ביקשו הנוצרים לחזק את אחיזתם. יוצאי דופן הם מבנים נוצריים הקשורים למקום, דוגמת [[מנזר סן סימון]] שחודש בשלהי המאה ה-19 במקום המתחם המקודש הישן, או [[המושבה הגרמנית (ירושלים)|המושבה הגרמנית]], שיושביה ביקשו במכוון ליהנות מחיי כפר, הרחק מהכביש הסואן.