דמי חסות – הבדלי גרסאות

באוקטובר 2015, סיפור של גביית דמי חסות הגיע עד ל[[בית הדין לעבודה]]. מושב [[ארגמן (מושב)|ארגמן]] סבל רבות מגניבות וחבלות בשדותיו, מצד ערביי האזור. המושב החליט לפנות לאיש שנראה כחזק באזור, והציע לו דמי חסות תמורת שמירת השדות, מאחרים וגם מעצמו. האיש הסכים, והמושב שילם לו 5000 ש"ח בחודש. כעבור שלוש שנים, בוצעה גניבה בשדות. המושב ראו באיש את האשם, מפני שהחליט שהוא מעדיף לגנוב במקום לשמור. המשטרה עצרה אותו, אך שחררה אותו מחוסר ראיות. האיש, בצעד מפתיע, פנה לבית הדין לעבודה, בטענה שהמושב פיטר אותו מ"משרתו". בית הדין, בצעד חסר תקדים, קבע שהוא אכן הועסק בידי המושב, למרות שהוא לא בדיוק שמר עליהם, אלא 'פרס את חסותו'. בית הדין פסק לו דמי פיטורים, דמי הבראה, ופדיון חופשות{{הערה|[http://en.calameo.com/read/001660802dd668e10b685 "שופטים ושוטרים"], יאיר שפירא, [[בשבע]] 15.10.15}}.