יוסף ד'ו נואס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגית: חשד למילים בעייתיות |
מ הגהה |
||
שורה 1:
'''יוסף ד'וּ נֻוַאס''' (ערבית: يوسف ذو نواس) (460 - 525) היה ה[[מלך]] היהודי והאחרון של [[חמיר|ממלכת חִמְיָר]]. הוא ירש את המלך [[רביח]]. הוא כונה "ד'ו נואס" בשל התלתלים השחורים שעיטרו את ראשו. החוקרים חלוקים בדעה האם נולד כיהודי או [[גיור|התגייר]]. אמנם בני עמו לא התגיירו, אך היו שותפים לאמונה [[מונותאיזם|מונותאיסטית]], שהושפעה מיהודים שהתיישבו בחִמְיָר. אמונה מונותאיסטית זו נעלמה עם חורבן ממלכתו. מסתבר שנולד כיהודי כיוון שכבר אביו הושפע רבות מאמונתם של היהודים תושבי אזור מחייתו, וקיימות דעות שניהל ממלכה ענקית שהשתרעה על פני מרבית [[חצי האי ערב]].
בשנת 522 הוא כבש את הבירה ט'פאר (הגייה מקורבת: "זָפָאר"), השמיד חיל מצב [[האימפריה החבשית|אקסומי]] צאצאי השבט התימני [[סבא]], טבח בנוצרים (ברובם [[חבשים]]) והעלה את כנסיותיהם באש, ושלח את צבאו לפגוע בנוצרים בעיר נג'ראן. על פי מקורות מוקדמים שונים הגיע מספר הנטבחים ל-200,
בפעם השנייה שהחבשים ניסו לפלוש לממלכתו (בעזרת האימפריה הביזנטית והנוצרים), הוא לא הצליח להתגבר עליהם, בגלל ראשי שבטים בחמיר שבגדו בו, וכך פלשו החבשים לממלכתו וכבשוה. עם הפסדו בקרב נאמר שדו נוואס התאבד בדהירה לים. במסורת [[ביתא ישראל]] נקרא יוסף ד'ו נואס בשם '''פינחס זונוש''',{{הערה|1=Jon Abbink, '''The Enigma of Beta Esra'el Ethnogenesis''' , p. 417}} ונאמר כי הגיע או הוגלה למקום מושבם של ביתא ישראל.
| |||