חוק רמת הגולן – הבדלי גרסאות

 

במהלך כהונת [[הכנסת השבע עשרה]] הציעו חברי כנסת רבים תיקון לחוק זה, ולפיו [[ועדת הבחירות המרכזית]] היא שתתקין תקנות לעניין עריכת משאל עם, ובכך תתייתר חקיקתו של חוק יסוד. ההצעה עברה בקריאה טרומית ב-[[16 במאי]] [[2007]] והכנסת הקימה ועדה משותפת לו[[ועדת הכנסת]] ולו[[ועדת חוקה, חוק ומשפט]]. הוועדה קיימה דיונים רבים בסעיפי החוק והחליטה להגיש אותו לקריאה ראשונה ולכלול בחוק עצמו את ההוראות לקיום משאל העם. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ב-[[30 ביוני]] [[2008]] והוועדה המשותפת קיימה מספר דיונים נוספים בנושא, אך לא סיימה את דיוניה עד התפזרות הכנסת לקראת עריכת [[הבחירות לכנסת השמונה עשרה]]. [[ממשלת ישראל השלושים ושתיים]], שקמה לאחר הבחירות, החליטה לתמוך בהחלת [[דין רציפות]] על הצעת החוק, והדיון בהצעת החוק בוועדה המשותפת נמשך גם ב[[הכנסת השמונה עשרה|כנסת השמונה עשרה]]. לבסוף החליטה הממשלה לתמוך בהצעת החוק בכפוף לארבע הסתייגויות שהציעה (בין היתר דרשה הממשלה שאם הוויתור יאושר ברוב של 80 חברי כנסת, לא יהיה צורך במשאל עם), וב-[[22 בנובמבר]] [[2010]] אישרה הכנסת את [[חוק משאל העם]]{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2263/2263.pdf חוק משאל העם]}}, ברוב של 65 תומכים לעומת 33 מתנגדים, עם ההסתייגויות של הממשלה{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/vote/heb/Vote_Res_Map.asp?vote_id_t=14611 ההצבעה בקריאה שלישית באתר הכנסת]}}. ב-[[12 במרץ]] [[2014]] אישרה הכנסת את [[חוק יסוד: משאל עם]].

 

==לקריאה נוספת==