פרדריק הראשון, מלך שוודיה – הבדלי גרסאות

|שושלת=[[בית הסן-קאסל]]

'''פרדריק הראשון''' (ב[[שוודית]]: '''Fredrik I'''; {{כ}} [[17 באפריל]] [[1676]] – [[25 במרץ]] [[1751]]) היה בן זוגה של [[אולריקה אלאונורה, מלכת שוודיה]] מ-[[1718]] עד [[1720]] ו[[מלכי שוודיה|מלך שוודיה]] מ-[[1720]] ועד מותו, וכןוכמו הלנדגראףכן שלהיה רוזן הסן-קאסל מ-[[1730]] ועד מותו. הוא עלה לכס המלכות השוודי בעקבות מותו של גיסו, [[קרל השנים עשר, מלך שוודיה|קרל השנים עשר]], ב[[המלחמה הצפונית הגדולה|מלחמה הצפונית הגדולה]] ולאחר התפטרותה של אחותו של קרל, אשתו, מכס המלכות לאחר שוויתרה על רוב סמכויותיה לטובת הפרלמנט. תקופת מלכותו, שהייתה נטולת סמכויות, עמדה בסימן ניתוקה של משפחתו מסדר הירושה, לאחר שהממשלה הפרלמנטרית שנשלטה על ידי הפוליטיקאים מ"מפלגת הכובעים", הכניסה את שוודיה למלחמה נגד רוסיה, שהסתיימה בתבוסה ו[[יליזבטה, קיסרית רוסיה]] דרשה ש[[אדולף פרדריק, מלך שוודיה|אדולף פרדריק]] מבית הולשטיין-גוטורפ, יעלה לכס המלכות בעקבות מותו של פרדריק.

פרדריק היה בנם של [[קרל, הלנדגראףהראשון, שלרוזן הסן-קאסל]] ושל הנסיכה מריה אמיליה מקורלנד. ב-[[1692]] הוא ערך את [[הטיול הגדול]] שלו ל[[הרפובליקה ההולנדית|רפובליקה ההולנדית]] וב-[[1695]] ל[[חצי האי האפניני|חצי האי האיטלקי]] ומאוחר יותר למד ב[[ז'נבה]]. לאחר מכן הוא החל בקריירה צבאית והוביל את הכוחות של הסה כקצין בדרגת לוטננט גנרל ב[[מלחמת הירושה הספרדית]] לצידם של ההולנדים. ב-[[1703]] הוא הובס בקרב שפיירבאך, אך בשנה שלאחר מכן הוא לקח חלק בניצחון הגדול ב[[קרב בלנהיים]]. ב-[[1706]] הוא הובס שוב על ידי ה[[צרפת]]ים בקרב קסטיליון. הן ב-[[1716]] והן ב-[[1718]] הוא הצטרף למסע המלחמה של [[קרל השנים עשר, מלך שוודיה]] נגד [[נורבגיה]] ומונה להיות קצין בדרגת [[גנרליסימו]] בצבא השוודי.

כמה מההיסטוריונים סבורים שהכדור התועה שהרג את גיסו, קרל השנים עשר ב-[[1718]], נורה למעשה על ידי עוזרו של פרדריק. קרל היה שליט סמכותניסמכותי ואחת הסיבות שהפרלמנט השוודי בחר בפרדריק היה שהוא נתפש כשליט חלש, תכונה שאכן אפיינה אותו.

==לנדגראף שלרוזן הסן קאסל==

פרדריק היה ללנדגראף שללרוזן הסן-קאסל רק ב-[[1730]], עשר שנים לאחר שהיה למלך שוודיה. מיד לאחר מכן הוא מינה את אחיו הצעיר, [[וילהלם השמיני, רוזן הסן-קאסל|וילהלם]], כמושל הסן.

כלנדגראף, לא נתפש פרדריק כסיפור הצלחה. ואכן, הוא הקדיש את רוב זמנו ומרצו לשוודיה, ולאור עלייתו למלכות שהייתה למעשה פשרה, הייתה לו ולחצר מלכותו הכנסה כספית נמוכה. המימון לחצר המלכות השוודית שההוצאות בה היו גבוהות, הגיעו לפיכך, החל מ-[[1730]] מהסן העשירה ומשמעות הדבר הייתה שפרדריק נהג כבעל קרקעות שלא נוכח בהן וייבש את מקורותיה הפיננסיים של הסה לטובת פעילותו בשוודיה. כמו כן, אביו של פרדריק, [[קרל הראשון, הלנדגראף שלרוזן הסן קאסל]], היה השליט המוצלח ביותר של מדינה זו. הוא בנה את המדינה מחדש במשך תקופת שלטונו ארוכת השנים, השקיע בתשתיות וביצע רפורמות ומשך את ה[[הוגנוטים]] הצרפתים למדינה מטעמים כלכליים. אחיו של פרדריק, וילהלם, שירש אותו כלנדגראף, בנוסף להיותו בעל רקע צבאי מכובד, היה שליט מוצלח כמו אביו. כיום, קיימים סימנים מועטים לשלטונו של פרדריק בהסה. אחד מהם הוא החותם השוודי המלכותי על גבי הדלת העתיקה של אולם הרכיבה לשעבר של אוניברסיטת [[מרבורג]], כיום המכון לחינוך גופני.