שמואל מלינקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
תיקון, תוספות |
||
שורה 1:
{{אין תמונה|גבר|יישור=שמאל}}
'''שמואל
==תולדות חייו==
מלינקי נולד בשנת [[1919]] ב[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]]. בשנת [[1929]] [[העלייה הרביעית|עלה לארץ ישראל]] עם אביו ולמד בגימנסיה בלפור ב[[חיפה]]. לאחר תום לימודיו עבר לקיבוץ [[שפיים]], שבו התגוררה אחותו. בימי [[המרד הערבי הגדול]] התגייס ל"[[ההגנה|הגנה]]" ובהמשך
==טבח כפר קאסם==
לקראת פתיחת [[מבצע סיני]] שירת מלינקי כמפקד [[מג"ב דרום|גדוד 2]] של משמר הגבול ב{{ה|משולש}}, בדרגת רב-סרן. הוא קיבל הוראה להטיל [[עוצר]] על כפרי המיעוטים במשולש, והורה לפקודיו לנהוג ביד קשה ולהרוג את מפירי העוצר.
מלינקי הועמד למשפט צבאי. עדויות שהובאו במהלך המשפט טענו שמלינקי הורה שלאחר כניסת העוצר לתוקפו ב-17:00, "כל מי שיימצא מחוץ לביתו יירה וייהרג", שלשאלה על היחס לנשים וילדים השיב: "הפקודה הוסברה ואין צורך בפירושים מיוחדים", ושלשאלה על האנשים מחוץ לכפר אמר שדינם כדין האחרים ושלא יהיו סנטימנטים. מלינקי גם אמר שאם יהיו מספר הרוגים זה טוב ויעזור להם במשימות הבאות{{הערה|{{דבר||במשפט כפר קאסם:קצינים העידו שהפרו פקודות מלינקי|1957/05/02|00300}}}}. מלינקי גם אמר שהוא לא רוצה רצח וכל מי שיבצע משהו בתוך ביתו של ערבי יחשב לו הדבר לרצח{{הערה|{{דבר||נדחתה הבקשה להפריד את משפטו של מלינקי מכל היתר|1957/04/30|00800}}}}. מספר עדים טענו שהפקודות של מלינקי היו ברורות ביותר ושטבח כפר קאסם היה תוצאה של הפקודות שלו. לעומת זאת, כאשר מלינקי העיד בבית המשפט הוא טען שפקודותיו כוונו לכך שיש לירות רק במפירי עוצר מעוררי חשד וכי לא אמר "לירות על מנת להרוג" וכי רישום משפט זה בפקודה מקורו בטעות. מלינקי טען שהמפקדים שהרשו לערבים לחזור לבתיהם לאחר הכנס העוצר לתוקפו הם אלו שמלאו נכון את הפקודות וכי השוטרים בכפר קאסם לא הבינו נכון את הפקודות{{הערה|{{דבר||מאלינקי מכחיש כי הוא נתן הפקודה "לירות כדי להרוג"|1957/06/28|00805}}}}. לטענת סניגורו, העובדה שרוב פקודיו לא ירו בתושבי כפר קאסם שחזרו מהעבודה מעידה על הפירוש הנכון של פקודותיו{{הערה|{{דבר||סניגורו של מלינקי ממשיך בנאום סיכומיו|1957/12/02|00603}}}}. מלינקי גם העיד במשפטו כי בתדריך שקיבל ממפקד החטיבה, [[יששכר שדמי]], בעניין הדרך לנהוג במי שיפר את העוצר השתמש זה בביטויים "בלי סנטימנטים, בלי מעצרים, אללה ירחמו", אותם העביר אחר כך מלינקי לחייליו. הוא טען שהסתייג מביצוע הפקודה אך לא רצה לשנות מהפקודה שקיבל{{הערה|{{דבר||מאלינקי:דהאן תלה את שני הסרג'נטים הבריטים|1957/07/04|00408}}}}.
שורה 15:
==לאחר המשפט==
זמן קצר לאחר גזר הדין החליט ה[[רמטכ"ל]] [[חיים לסקוב]] להמתיק את עונשם של שלושת מורשעי כפר קאסם שנותרו במאסר: עונשו של מלינקי הופחת ל-10 שנים. בנובמבר 1959 הנשיא [[יצחק בן צבי]] הפחית מעונשו של מלינקי והעמיד אותו על 7 שנים בלבד{{הערה|{{מעריב||הנשיא הפחית עונש מלינקי ודהאן|1959/11/12|00101}}}}. במרץ 1960 הוא שוחרר מהכלא, לאחר 40 חודשי מאסר, עקב בריאותו הלקויה{{הערה|{{דבר||שוחרר ש. מלינקי|1960/03/06|00800}}}}. ראש הממשלה, [[דוד בן-גוריון]], השיב לו את דרגתו הצבאית ואמר לו שהצדק עוד יופיע{{הערה|רוביק רוזנטל, '''כפר קאסם : אירועים ומיתוס''', 2000, עמוד 27}}. מליניקי עצמו הרגיש קרבן של המערכת וסבר שהוא נשא את העונש שהיה צריך להיות מוטל על צה"ל.
לאחר שחררו מהכלא שירת מלינקי במשך שמונה שנים
==קישורים חיצוניים==
* {{מעריב|ג. שרוני|"גם אנחנו נקטלנו, לא פחות מהנפגעים": אומר ר/ס מלינקי, אחרון אסירי כפר-קאסם בצאתו מבית הסוהר|1960/03/06|00204}}
* {{דבר||מת אל"מ שמואל מלינקי, מנדוני פרשת כפר-קאסם|1978/11/19|00210}}
==הערות שוליים==
שורה 27 ⟵ 31:
[[קטגוריה:שוטרי משמר הגבול]]
[[קטגוריה:מורשעים בעבירות המתה בישראל]]
[[קטגוריה:מתנדבי היישוב לצבא הבריטי]]
| |||