קשרי הון-שלטון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏הון ושלטון בישראל: מחקתי תוכן שכלל הוצאת דיבה על מפלגת הליכוד ורה''מ נתניהו, וזאת על סמך העובדה שלא היה קיים אפילו מקור...
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 25:
מניתוח ההסברים התאורטיים לתופעת קשרי הון ושלטון ניתן לנתח את התופעה במספר מאפיינים מרכזיים.
 
המאפיין הראשון והבסיסי ביותר הוא האינטרס והיכולת להוציאו לפועל. על מנת שייווצר קשר בין הון ושלטון צריך שלשני הצדדים יהיה אינטרס לקיים את הקשר. קרי, למקבל ההחלטות צריך להיות אינטרס לקבל תמיכה כספית או טובות הנאה אחרות מבעל ההון ולבעל ההון צריך להיות אינטרס לקדם את יעדיו הפרטיים באמצעות הפוליטיקה. המרכיב השני הוא היכולת- לבעל ההון צריכים להיות מספקי אמצעים או השפעה רבה במשק ויכולת להתגבש יחד על מנת להציג אינטרס משותף ומכניזם מארגן שיתגבר על בעיות של פעולה קולקטיבית.{{הערה|בן פורת, "עסקים ושלום: עלייתו ונפילתו של המזרח התיכון החדש," עמ', 183}} אם מדובר במספר אנשי עסקים אזי הם צריכים לבנות לובי חזק מספיק שיוכל להשפיע על מקבלי ההחלטות. אחת הדוגמאות לכך הוא פורום ראשי המשק אשר הוציא בשנת 2011 המלצה לוועדה להגברת התחרותיות במשק לאמץ את דו"ח יעקב שיניין שקובע כי אין ריכוזיות במשק הישראלי.{{הערה|סמי פרץ, "מי הם יושבי פורום ראשי המשק ואת מי זה משרת?", דה-מרקר, 22 באפריל 2011. http://www.themarker.com/news/1.630196}} מדובר בחברת לובינג פרטית בבעלותה של נגה קינן שמתמחה ביצירת נטוורקינג בין אנשי עסקים ופוליטיקאים וקידום האינטרסים של אותם אנשי עסקים. לכאורה מדובר בפורום אשר מאגד מספר רב של חברות גדולות וקטנות מכל קצוות המשק אבל בפועל הפורום מתקשה לייצג אינטרסים אחידים בגלל הסתירות הפנימיות בין חבריו, כך שהטענה היא שהפורום מייצג בעיקר חמש-שש קבוצות עסקיות גדולות.{{הערה|שם}} מצד שני גם לפוליטיקאי צריכה להיות היכולת לקדם את האינטרסים של בעל ההון וכאן נשאלת השאלה עד כמה חזקות רשויות החוק במדינה ועד כמה ישנם חסמים ובלמים על פעילותם של הפוליטיקאים.{{הערה|Andrei Shleifer and Robert Vishny, " Corruption," [[The Quarterly Journal of Economics]] 108, N.3 (August 1993), p. 601}}
 
המאפיין השני הוא ריכוזיות. ריכוזיות כשלעצמה לא מעידה על קשרי הון- שלטון. ריכוזיות מתייחסת למצב שבו חלק ניכר מכלכלת המדינה מרוכזת בידי מספר מצומצם של גורמים- מונופולים או שליטה במשק של המדינה, כפי שזה קיים במדינות קומוניסטיות. המימד הרלוונטי של ריכוזיות לקשרי הון שלטון הוא כאשר השליטה במשק מרוכזת בידי מספר מצומצם של גורמים אשר בעזרת אותה שליטה מסוגלים לקדם אינטרסים פרטיים באמצעות לחץ על מקבלי ההחלטות. מדובר אם כן ביכולת לעשות שימוש בכוח שוק לטובת כוח פוליטי. לדוגמה קבוצת שליטה אשר בבעלותה בנק, מפעלי תעשייה וכלי תקשורת תוכל לקדם את יעדיה בצורה טובה יותר מכיוון שתוכל להציע למקבלי ההחלטות גישה לתחומים רבים במשק. אבל גם ריכוז השליטה במשק בידי מונופולים לא תעיד על קשרי הון-שלטון, לשם כך צריך להיות למונופולים אינטרס ויכולת לקדם את יעדיהם בעזרת הממשל.