רבי מאיר – הבדלי גרסאות

רבי מאיר אמנם נחשב למחמיר בעמדתו ההלכתית, אך גישתו כלפי עמדות וקולות אחרים, שאינם מהעולם הרבני, הינה סובלנית וקשובה. הוא ניהל שיחות עם [[פילוסוף|פילוסופים]], ומוזכר כי היה מושל [[משל|משלים]], [[סוגה|ז'אנר]] מוכר בעולם ההגות [[רומא העתיקה|הרומאי]]. הוא מוזכר גם כמי שנשלח לנהל שיחות עם הרומאים ב[[רומא|רומי]]. עובדה נוספת התורמת להתרשמות כי עמדתו הייתה פתוחה וסובלנית, היא הישארותו נאמן ותלמיד לרבו אלישע בן אבויה גם לאחר שיצא זה לתרבות רעה (אמנם לפי מקורות מסוימים הייתה תוכניתו לנסות ולהחזירו בתשובה, אך גם בהם ניכר כי לא הייתה זו כוונתו היחידה).

 

 

תרומתו לעולם ה[[הלכה]] ולכינונה של ה[[משנה]] היא משמעותית. אחד מהקבצים העיקריים מהם הורכבה משנתו של [[רבי יהודה הנשיא]] היא 'משנתו של רבי מאיר', הדומיננטיות של משנתו כנראה כה רבה, עד כי [[רבי יוחנן]] טבע את הכלל "סתם משנה רבי מאיר... אליבא דרבי עקיבא". [[רב שרירא גאון]] מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר במשנה ללא ציון שם הוא מדברי רבי מאיר, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית מדרשו של רבי מאיר.{{הערה|1=[[איגרת רב שרירא גאון]], עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=102&hilite= 102]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=103&hilite= 103], מהדורת הרב [[בנימין מנשה לוין]], חיפה, [[ה'תרפ"א]].}}